יום שלישי, 10 באפריל 2018

השמעת שירים של רבי נחמן מאומן בימי ספירת העומר - מצווה גדולה - כנסו




אבל אנו נציג את הבירור שלנו




*
אז לפי כל הדעות: 
 מי שנמצא במצב רוח מדוכא ושמיעת שירים תרומם את רוחו, מותר לו לשמוע שירים שמחים. 

ואנו נדייק, זה לא מותר אלא מצווה. זה לא קולא אלא חומרא. מי ששומע שירים כדי להיחלץ מעצבות הוא מחמיר במצוות השמחה ונזהר מהעוון הנורא והאיום של הייאוש הדכאון והעצבות.

עוד נדייק, מצב רוח דכאוני זה לא דבר חריג, זה מצוי אצל כולם, (בימינו הלחץ הוא אלטילרי ותמידי והנטייה לדכדוך לא מרפה ולא פוסחת על אף אדם) ומימלא שמיעת שירים לצורך התרוממות הרוח והיציאה מהנטייה לעצב אינה לאנשים מסויימים אלא לכולם. 

עוד נדייק, אין צורך באבחון של פסכיאטר בשביל לשמוע שירים... מספיק הרגשת צורך לשמוע שירים כדי להרגיש טוב... אסור לאדם להגיע למצב של דכאון, אלא צריך למנוע כל חשש להגיע למצב כזה. 



*
אך האמת, שהתובנה שלנו היא כזו: 

זה לא קשור בכלל למצב הרוח או לסגנון השירים, ובטח לא לסולם השירים, 
כי תכלס: לא חל שום מנהג לאסור שמיעת שירים דרך נגן , הן באוטו והן במכשיר נייד והן בבית במטבח. 

שמיעת שירים הוא הרגל תמידי של כל שכבות האוכלסיה בעולם, גם בעולם היהודי, ועל זה לא חל המנהג!, 

המנהג היה לאסור ריקודים ומחולות שזה דבר חריג, שעושים זאת בשמחות. אבל שמיעת שירים שרגילים בימינו כל העולם לשמוע במשך כל היום, זה דבר רגיל.

אנו מאמינים בבטחון מלא שהצדיקים לא היו גוזרים מנהג שישבית הרגל טוב, הם בסך הכל הנהיגו שלא לעשות ריקודים ומחולות או השמעת שירים הנהוגה בשמחות.

 וגם, הם רק הנהיגו להמנע רק בסתם שמחה ספונטנית אבל בשמחת מצווה כן המשיכו להשמיע שירים ולרקוד בימי ספירת העומר, בבר מצווה, בסיום מסכת, בהכנסת ספר תורה ובכל שמחה של מצווה. 



*
לגבי השמעת שירים מרכב של נחמנים, 
אז קודם כל זה מצווה גדולה ולא חל עליו שום המנעות מצד המנהג, כי זה שזה לא דבר חריג, זה רכב שכל הזמן משמיע שירים. 

לגבי הרקדה ברחוב, לפי המנהג - כדאי להמנע מהרקדה, אבל קצת לקפוץ ולעשות מעגלים כמה דקות ולהמשיך בנסיעה זה בסדר גמור 
גם ככה כדאי לא להתקע במקום אחד אלא להסתובב בכל הרחובות ולשמח אנשים ולהוציא אנשים אפילו מעט מהדכאון והעצבות. בטח את האנשים שחטפו דכאון על כך שהם לא שומעים שירים או שהם שומעים שירים וחושבים שהם לא בסדר עם ה' יתברך.... שצריך לשמח ולעודד אותם 

וכמובן כמובן כמובן כשמדובר בקירוב לבבות ולצורך הפצת ספרים  זו שמחה של מצווה ואפשר לעשות הרקדה המונית ממשוכת. וב"ה ברכבי ההפצה של נ נח זה תמיד קשור לקירוב לבבות והפצת אור היהדות, ככה שחלילה למנוע זאת. 



*
על ההורים והמחנכים ללמד את הילדים את החיוב להחמיר במצוות השמחה ולהציג בפניהם את דעת התורה שחפצה בחיים ובשמחה, ועליהם ללמוד וללמד את העניין של המנהג שלא לשמוע שירים באופן שהצגנו ולא באופן שטחי. 

לבעסתנו יש ילדים שגוערים בנחמנים "עומר עומר" כי הם לא יודעים שזו מצווה. וזה לא רק ילדים, זה בחורי ישיבות ואברכים ואפילו חיילים חובשי כיפות. פשוט חונכו לא נכון במנהג הזה 
ובמקום לאמץ את האהבה, כביכול - נדלקת בהם קנאות לא אמיתית לתורה, וזה פוגם כמובן באהבת ישראל שבגלל פגם זה מתו תלמידי רבי עקיבא. 



*
טיפים למי ששומע או משמיע שירים וגוערים בו "עומר עומר", שיענה:
א.       "מה אומר? מי אומר?"
ב.      "לא עומר, שמי אומרי"
ג.       "אין לי שירים של עומר, יש לי אולי רק את השיר מודה אני"

תגובה 1:

Stefan Forge אמר/ה...


Do you have a spam problem on this website; I also am a blogger, and I was curious about your situation; we have created some nice procedures and we are looking to exchange techniques with other folks, be sure to shoot me an email if interested. aol mail sign in