ספר ההתקרבות חלק 1 - מציאת הספר

סיפור ההתקרבות 1: מציאת הספר "השתפכות הנפש"

סבא מספר: זכיתי להתקרב לרבנו הקדוש רבי נחמן, על ידי הצדיק הקדוש רבי ישראל קרדונר. במסירות נפש וסבל וביזיונות וצרות הרבה. בזמן ההוא, היה התנגדות על ברסלב. ואני הייתי יחיד בטבריה שזכיתי להתקרב, וכל והישיבה וכל העיר היו מתנגדים עליי וסבלתי ביזיונות ושפיכות דמים, שאי אפשר להבין איך אפשר לסבול ביזיונות ושפיכות דמים וצרות כאלה...

מזמן שבאתי על דעתי, שהייתי קטן, שש, שבע שנים, אהבתי מאוד את התורה, יראת שמים ואמונה. שמעתי על כל מיני חסידות ורק על השם 'ברסלב' -  שיש בעולם מן חסידות ששמו 'ברסלב'? לא שמעתי. כשגדלתי לנער למדתי בישיבה בטבריה על קבר רבי מאיר בעל הנס, הישיבה עומדת בין השדות וההרים, ואני אהבתי לצאת לטייל בין ההרים, בשדות, עוד לפני שנתקרבתי לרבינו. אבל היה לי מרירות, סבלתי מאוד מהיצר הרע, הוא רוצה רק עולם הזה, כל העולם הזה, כל התאוות. היה לי מלחמות קשות מאוד עם היצר הרע, 'מה עושים?' אני לא ידעתי מרבינו, לא ידעתי... ואני הפקרתי וניבלתי את עצמי לפני בני אדם: כי כשראיתי איש אחד זקן וירא שמים, ספרתי לו כל לבי כדי שיוציא אותי מהחושך והתאוות, כן, אז השם יתברך ראה את לבי, והוא רצה לעשות איתי חסד, להתקרב לרבינו. ואיך? אני לא יודע אפילו שיש ברסלב בעולם, איך אני אתקרב לרבינו?

יום אחד, יצאתי מהישיבה לחצר לקחת כוס תה, ובחצר עמד פח של אשפה, וראיתי שיש שמה ספר בלי כריכה, וזה היה בביזיון בפח האשפה, אז לקחתי את הספר על מנת להניחו בגניזה, וראיתי ששם הספר "השתפכות הנפש" - זה עשה עלי רושם גדול! - 'אולי זה טוב בשבילי?!', התחלתי לקרוא בו - כל דיבור היה בשבילי. אני הייתי רגיל לקרוא בהרבה ספרים, ספרי מוסר וספרי חסידות, כן, אבל לא ראיתי ספר כזה ששמו "השתפכות הנפש", למדתי בו, קיימתי מה שכתוב. הלכתי להתבודד בשדות עם הספר, והתפללתי כמו שכתוב שמה בשם רבנו – איך להתבודד ואיך להתפלל. אף אחד לא ידע, אני גנבתי עצמי בשדות. לפני כן רציתי להציל עצמי מן היצר הרע, חיפשתי וחיפשתי, וחיפשתי, כן, והיה לי טובות גם לפני כן, היה ישועות, אבל ישועה כזו!? - לכבוש כל המלחמות בקלות? לא, זה לא היה לי מעולם! ראיתי פלאות כאלו, מה שלא ראיתי בכל ימי חיי. ראיתי פעם הראשון בחיי את הכח של ההתבודדות, זה הורג כל המשחיתים, כל המזיקים, כל מיני מחלוקות, כל מיני מעשים, כל מיני תאוות. ראיתי עין בעין, שאחרי ההתבודדות, כשחזרתי לישיבה - הייתי כמו אדם חדש. הרגשתי בעצמי: שאיפה הם כל המשחיתים? נהרגו!.

לא ידעתי מי המחבר של הספר?, כי היה בלי הקדמה, בלי התחלה, בלי סוף. לא ידעתי שזה ברסלב. שמרתי את הספר, סגרתי אותו בתוך הארגז שלי, הוא היה אצלי כמו אוצר. פעם אחת קראתי בספר, בחדר, במיטה שלי, ובא חבר אחד מהחסידות שלי, חסידות קרלין... והוא ראה שאני קורא בהתלהבות, ברצינות, באהבה, בהתעוררות גדול, מתוך הספר, והוא ראה שהספר הוא "השתפכות הנפש". הוא ידע שזה מספרי ברסלב, אז אמר לי: "בזה הספר אתה קורא?", "מה אתה עושה? בספר הזה אתה קורא?", "אסור, אסור, אסור לקרוא בזה הספר, זה מספרי ברסלב" כן, "אתה לומד בספרי ברסלב"? נדהמתי מאוד, התרגזתי מאוד, אמרתי לו: "זה לא עסקך, בשבילי זה טוב, זה ספר קדוש, ואני רואה ממנו פלאות גדולות", "זה הספר קודש קודשים". הוא אמר לי: "בהמה, אתה בהמה, אתה לא בן אדם, אתה לא שמעת שאסור לקרוא בספרי ברסלב? כל האדמו"רים בכל העולם הם מתנגדים על ברסלב, ואתה...", "בהמה, אתה לא יודע מה שיש, אתה לא יודע כלום מה שיש בעולם, זה מספרי ברסלב, אסור לקרות בהם, מה? הרב וכל האדמו"רים וכל העולם מתנגדים על זה ואומרים שאסור לקרוא בספרי ברסלב". אז אמרתי לו: "שיבואו כל האדמו"רים, אני לא אשמע לאף אחד, בשבילי זה טוב", הוא הכה אותי, התגבר עלי, ולקח ממני את הספר בכח, אני לא רציתי לתת לו בשום אופן, אבל הוא היה יותר חזק ממני, הוציא ממני את הספר בכח, והלך, ואני נשארתי יתום, בלי הספר.

אבל אני קראתי כבר כמה פעמים בספר וטעמתי את הטעם, אז ממה שאני זכרתי, הייתי ממשיך והולך בשדות. אמנם נשארתי בלי הספר, אבל היה לי ריווח ששמעתי שיש חסידות 'ברסלב', ש'אסור ללמוד ספרי ברסלב' [סבא צוחק]. מאחר והשם יתברך הודיע לי שיש חסידות ברסלב, אז התפללתי להשם יתברך שיזמין לי ספרי ברסלב וחסידי ברסלב. חיפשתי ספרי ברסלב ולא מצאתי, לא הדפיסו ולא היה איך להשיג. המשכתי להתבודד, והתפללתי להשם יתברך שירחם עלי, כמו שהתחיל לעזור לי כשמצאתי את הספר, "אני רוצה להיות חסיד ברסלב", כן, כן, ככה התפללתי להשם יתברך. עבר זמן רב והשם יתברך עזר לי, ושלח לי לטבריה את רבי ישראל קרדונר. הוא כבר נתן לי את הספרים.