רבי נתן מבאר (ליקוטי הלכות פו"ר ג) מעלת קירוב רחוקים ותיקון פגם הברית על ידי זה

וְזֶה שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל: שֶׁלְּקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד לִפְגַם הַבְּרִית. 
כִּי כְּשֶׁמְּקָרֵב רְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶהוּ בְּחִינַת שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וּמַכְנִיסוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ לְתוֹךְ הַשִּׁמְחָה, כִּי זֶהוּ מַמָּשׁ בְּחִינַת מַה שֶּׁרוֹדֵף וּמִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב רְחוֹקִים, שֶׁרוֹדֵף אַחַר אֲנָשִׁים הָרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמֻּנָּחִים בַּחֹשֶׁךְ בְּתוֹךְ בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, כַּנַּ"ל, וְהוּא רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם וּמְהַפְּכָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּמְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז מְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה.
כִּי מִתְּחִלָּה, כְּשֶׁזֶּה הָיָה רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נֶאֱמַר: "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ". בְּחִינַת 'שְׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶת קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי', וּלְהֵפֶךְ - כְּשֶׁמַּחֲזִירִין אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה וּמְקָרְבִין אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי נִגְדֶּלֶת הַשִּׁמְחָה מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת "יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו".
כִּי נִתְוַסֵּף שִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה רַבָּה וַעֲצוּמָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כְּשֶׁבָּא הָרָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְרוֹצֶה לְקָרֵב עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְכַמְבֹאָר בַּזֹּהַר מִגֹּדֶל הַפְלָגַת הַשִּׁמְחָה וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁנַּעֲשִׂין לְמַעְלָה עַל־יְדֵי־זֶה הָאִישׁ דְּרָדִיף בָּתַר חַיָּבָא לְאַתְבָא לֵיהּ בִּתְיוּבְתָּא (על ידי האיש שרודף אחרי החייב להשיבו בתשובה), כִּי אֵין שִׂמְחָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ זֹאת הַשִּׁמְחָה כְּשֶׁחוֹזְרִים אֵלָיו הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ וְשַׁעֲשׁוּעָיו כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים.
כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וְחָפֵץ לְהֵיטִיב וְרוֹצֶה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵינוֹ חָפֵץ בְּמִיתָתָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא". וְהוּא חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. וְעַל־כֵּן יָקָר בְּעֵינָיו מְאֹד מְאֹד מִי שֶׁמֵּבִיא מַתָּנָה יְקָרָה כָּזֹאת שֶׁהֵם בָּנָיו הַיְקָרִים שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְאֵין עַרוֹךְ לְשִׂמְחָה זוֹ כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַחֲזִירָם וּלְקָרְבָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה.
וְעַל־כֵּן, עַל־יְדֵי גֹּדֶל שִׂמְחָה שֶׁגּוֹרֵם עַל־יְדֵי קִרְבַת הָרְחוֹקִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְתַקֵּן בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁעִקַּר הַפְּגָם הוּא מַה שֶּׁפָּגַם בַּשִּׁמְחָה וְנָתַן אֲחִיזָה וִינִיקָה לִבְחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל, כִּי עַכְשָׁו עַל־יְדֵי קִרְבַת הָרְחוֹקִים נִתְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות פו"ר ג לא)

אין תגובות: