המכתב שריגש את השניא

המכתב שריגש מאוד את הנשיא

סבא: אני חושב שיצחק (הבן של סבא) יש לו התמונה שלי ושל שזר [עם החתימה?] עם החתימה, כן.

ציפורה: אז זה אני לא יודעת

סבא: כן, כן, הוא אצלו.

ציפורה: המכתב הזה שהוא כתב לנשיא על פטירתה של אמא, וזה כל כך נוגע לי ללב!!! אתה לא יכול לתאר לך.

סבא: אנחנו רוצים להפיץ את הספר "אב"י הנחל", [כן] המכתבים

ציפורה: אבל זה המכתב שאבא כתב, כשאמא נפטרה, כמה שהוא שבור ורצוץ...

אז פגשתי אחר כך את שזר, הוא היה חולה והיו מביאים אותו לבית חולים מדי פעם לטיפול, אז הוא אמר לי: "אני הולך להדפיס את הספר" (את המכתבים שסבא שלח אליו)

הוא אמר: אבל מכתב כזה, הוא לא קרא בימי חייו!, זה שבר לו את הלב.

הוא אמר שצורת הכתיבה שלו, שהיא ממש יפה,

הוא מאוד אהב אותו, אותו היה מחבק אותו, היה מחבק אותו, אז הוא נישק לו את היד.