סבא מספר על חתונת ביתו עם החתן שמואל

אה, אוי וי, אוי וי, מי יכול לשער? מי יכול לספר? מי יכול לספר? כמה שאני אספר ... אי אפשר, להרגיש מה שעבר עלי (סבא צוחק),

אני לא היה לי כסף, והייתי צריך לחתן את ציפורה, רק סַבל מן השוק, אבל אדם כזה כמו שמואל?! (סבא צוחק), זה אין, אין, מי יתן לי חתן בשביל הבת שלי? כן, שמואל היה לו שם גדול, הוא בעל מח גדול.

הם גרשו את הילדים שלי מהבית ספר, "לא הבאת כסף, אם אין כסף אין בית ספר!", כן, וכל הבנות שלי לא יודעים להתפלל, לא יודעים ל... (סבא צוחק),

שמואל היה לו שם גדול, וכל הרבנים וכל העשירים של ירושלים רצו את שמואל בשביל הבת, כן. והוא לא, לא רצה לשמוע, הוא ראה את זה, את זה, זאת וזאת, אז לא נראה בעיניו. עשירים, רבנים ומפורסמים.

היה איש אחד בבית שלי, קרוב של שמואל, הוא ידע שיש לי ציפורה, שיש לי בת להתחתן, אז הוא אומר לי: " אולי שמואל יהיה שידוך טוב בשבילכם?", ואני מסתכל עליו, הוא לא מכיר אותי ולא יודע שאין לי איך... איך, איך? מה? מה זה? שמואל? עשירים של ירושלים ורבנים של כל הארץ רוצים אותו ורוצים לתת לו כסף הרבה.

הוא בא... אמרו לו: "ישראל בער, יש לו בת, אולי זה?", הוא ראה ציפורה ודיבר איתה, אז בלילה הראשונה, הוא בא הוא בא הביתה ואמר: "אתם יודעים? ברוך השם, השם יתברך נתן לי כלה, יש לי ברוך השם כלה" (סבא צוחק), אז היה שמחה בבית "שמואל יש לו כבר כלה", כן (סבא צוחק),

אחר כך שאלו אותו: "מי זאת הכלה? איזה עשיר?"

- "ישראל בער" (סבא צוחק), כולם ידעו שאני עני כזה, מי יקחו.. (סבא צוחק),

אז האמא אמרה לו: "מה, מה, מה אתה עושה? ישראל בער אין לו, אין לו כלום כסף, ואנחנו גם כן עניים, אני... לא, לא, לא יכולים, איך תעשה חתונה? ו... מה זה?", - "זה הכלה שלי, ציפורה, העיקר זה הכלה שלי" (סבא צוחק)

לפני החופה המנהג היא ש... שלהכלה נותנים מתנה, איזה, איזה מתנה, ולחתן נותנים טלית, טלית גדול, כן, אני לא היה לי טלית, אז אמרתי: "אני אין לי טלית, אין לי" (סבא צוחק), זה היה בלי טלית, כן (סבא צוחק)