אני בא, אני מצליח

ציפורה הבת של סבא, מספרת בפני סבא על המסירות נפש של שזר להגיע לחתונת בנו של סבא. בשיחה מתואר המעורבות של סבא בנושאים מדיניים. ועל הקשר המיוחד שבעקבותיו שז"ר מבין שהוא מצליח בזכות סבא.

------------------

ציפורה הבת של סבא:
הוא בא אלינו הביתה לפני החתונה של פנחס, והוא אמר לנו שהוא לא שמע מאבא, הוא קיבל הזמנה והוא בא, "ואיפה אבא"? אבא לא היה בבית.
אתה זוכר? אני זוכרת את זה בדיוק

סבא: כן, הוא נכנס...

ציפורה ממשיכה לספר:
אז אמא מאוד ביקשה שהוא ישב, אז הוא ישב קצת ונח, אבל הוא אמר שיש לו הרבה עניינים לסדר בתל-אביב, הוא יבוא לחתונה בערב.
אז אמא נתנה לו משהו לשתות, והוא אמר: "את לא יודעת במה את זכית"
הוא אמר לה: "את לא יודעת, איזה צדיק יש לך, איזה בן אדם יש לך, איזה, איזה אדם, זה לא אדם, זה משהו שנולד מהשמים",
ככה הוא אמר לה: "את יודעת?, מי זה בעלך? את יודעת מי זה בעלך? אני יכול להגיד לך מי זה בעלך"
וככה הוא כל הזמן דיבר אל אמא, ואחר כך הוא מיהר ללכת, הוא גמר לשתות והוא הלך, ולבסוף בלילה מאוחר הוא בא לחתונה.

סבא:
הוא אמר לי שלא היה לו שום דרך לבוא על החתונה [כן] כי היה אז כמה עניינים קשים מאוד [כן, מדיניים, כן] והסוכנות, וגולדמן היה באסיפה [כן, כן] והוא לא היה יכול ללכת [כן] גולדן אמר: "אי אפשר ללכת עכשיו", הוא אמר: "שזה..." (סבא צוחק)

ציפורה:
אמר לאמא, שדרכו הראשונה, הוא צריך לעשות דרך אבא, הוא בה עם הנהג, הביא אותו.
הוא עלה ארבע קומות קשות, אצלנו היו איזה שישים וכמה מדרגות, נכון? אז בתל-אביב היה אולי שישים וכמה מדרגות, נכון? אז הוא עלה את כל המדרגות, באמת הוא בא, אז אמא מהר מאוד עשתה לו לשתות וביקשה אותו לשבת וישב, והוא האמת לא היו לו מילים, לא היו לו מילים, הוא אומר: "אני ידעתי שאני יבוא פה, אני בא, ואחר כך אני מצליח, אני אצליח". אני זוכרת את זה כמו מילה במילה.