רבי נתן בדרך לארץ ישראל, על הספינה, עם עוד חבר יהודי. היו היהודים היחידים על הספינה, ורצו לשמוח....
וְעָלִינוּ עַל
הַסְּפִינָה,
וְהַקַּפִּיטַאן עִם עוֹד אֶחָד הָיוּ מְנַגְּנִים בְּאֵיזֶה כְּלֵי-שִׁיר
פְּשׁוּטִים, וְר.י.א. הָיָה מְרַקֵּד הַרְבֵּה מְאֹד, עַד שֶׁאַחַר-כָּךְ
רִקַּדְתִּי גַּם אָנֹכִי עִם ר.י.א. הַרְבֵּה,
וְגַם שְׁנֵי מַטְרָאסִין [מלחים] רִקְּדוּ. הֵם רִקְּדוּ וְשָֹמְחוּ, וְלֹא יָדְעוּ מַה שִּׂמְחָתָם,
וַאֲנַחְנוּ,
תְּהִלָּה לָאֵל, רִקַּדְנוּ וְשָֹמַחְנוּ, שֶׁאָנוּ זוֹכִים לֵילֵךְ לְאֶרֶץ-
יִשְֹרָאֵל, לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם,
וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא מָשָׁל בְּשֵׁם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, ז"ל (בַּסֵּפֶר
"תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף"):
מֵעִנְיַן בֶּן-מֶלֶךְ, שֶׁהָיָה
בַּשִּׁבְיָה, וְהִגִּיעַ לוֹ אִגֶּרֶת מֵאָבִיו, וְרָצָה לִשְֹמֹחַ, וְהִשְׁקָה
אֶת כָּל מִי שֶׁהָיָה עִמּוֹ, עַד שֶׁנִּשְׁתַּכְּרוּ, וְרִקְּדוּ וְשָֹמְחוּ.
הֵם רִקְּדוּ וְשָֹמְחוּ בְּהוֹלֵלוּת וְשִׁכְרוּת, וְהוּא רִקֵּד וְשָֹמַח
בְּתוֹכָם עַל כך שֶׁהִגִּיעַ לוֹ יְדִיעָה מֵאָבִיו.
וְהָיָה זֶה בְּעֵינֵינוּ
לְפֶלֶא גָּדוֹל, שֶׁזָּכִינוּ לְרַקֵּד וְלִשְֹמֹחַ עַל הַסְּפִינָה, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם
עַכּוּ"ם, וְלֹא הָיָה בֵּינֵיהֶם שׁוּם יְהוּדִי, כִּי-אִם אֲנַחְנוּ
שְׁנֵינוּ לְבַד, כִּי זֶה יָדוּעַ לָנוּ, שֶׁעִקַּר הִתְחַזְּקוּת הוּא שִֹמְחָה,
כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם, כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ פְּעָמִים הַרְבֵּה
בְּלִי שִׁעוּר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה