יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

כי תבוא


והיה כי תבוא וכו'. פרשה העוסקת בנחלת ארץ ישראל.
כמה קטעים מתוך הספר "אור האורות"
בהוצאת "כולנו חברים"



-----

עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֵידַע מֵרַבִּי הָאֱמֶת, וְיִתְגַלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, וְעַל-יְדֵי זֶה הַכֹּל חוֹזְרִין לַה' יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד.

כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַקְּדֻשּׁוֹת, וְשָׁם זוֹכִין לָצֵאת מִטִּבְעִיּוּת, וְלֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה לְבַד, שֶׁזֶּה כְּלָלִיוּת הַקְּדֻשָּׁה.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת.

אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֵלֶק אֶחָד מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ.

כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה חֵלֶק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשָׁם חַיֵּינוּ, שָׁם קְדֻשָּׁתֵנוּ, שָׁם בֵּיתֵנוּ, שָׁם אַרְצֵנוּ, שָׁם אַדְמָתֵנוּ, שָׁם חֶלְקֵנוּ, שָׁם גּוֹרָלֵנוּ. וּבְחוּץ לָאָרֶץ אָנוּ גָּרִים כְּאוֹרֵחַ נָטָה לָלוּן הַמִּתְגּוֹלֵל בַּחוּצוֹת וּבַשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת, כִּי אֵין זֶה אַדְמָתֵנוּ וְחֶלְקֵנוּ כְּלָל, וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת חוּץ לָאָרֶץ, חוּץ דַּוְקָא. כִּי בַּחוּץ אָנוּ עוֹמְדִין, בַּחוּץ מַמָּשׁ, וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף אוֹתָנוּ הַבַּיְתָה עַד אֲשֶׁר נָבוֹא עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ.

בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק זוֹכִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

עַל-יְדֵי יְשִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְשִׂיגִין הַשְׁגָּחַת ה' יִתְבָּרַךְ עַל הָעוֹלָם.

אין תגובות: