איה מקום כבודו ?

עקר קיום האדם והתחזקותו בעבודת השם יתברך הוא על ידי שכולל שני הדרכים :
1."טובים השנים מן האחד שאם יפל. האחד יקים את חברו", כי הם מחזקין את כל אדם לבל יפל בשום אפן בעולם.
 כי לפעמים מחזקין את עצמו על ידי הנקדות טובות שמוצאין בעצמו עדין.
 ולפעמים נופל חס ושלום גם מזה עד שאינו יכול להחיות את עצמו בשום דבר מחמת גדל ההעלמה וההסתרה וחשכות וכבדות לב שנמשך עליו. ואז צריך להחיות את עצמו על ידי הבקשה והחפוש אחר השם יתברך, בבחינת:
2."איה מקום כבודו"
שמזה הדרך אי אפשר להבעל דבר לבלבלו ולהפילו על ידי שום בלבול בעולם. כי אף על פי שיכניס בדעתו חס ושלום, שאפס תקוה מחמת שקלקל מאד. ואף על פי שהאמת הוא כך וגם עתה הוא כמו שהוא, אף על פי כן מאחר שכבר גלו לנו הצדיקי אמת שאפילו במקומות הרחוקים מהקדשה מאד עד שהם בבחינת מקומות המטנפים אף על פי כן צריכין לבקש ולחפש גם משם את השם יתברך ולעלות על ידי זה דיקא לתכלית העליה

 וכשמחיה ומחזק את עצמו בתוך כך יזכה שהשם יתברך ירחם עליו ויאיר עיניו, שיחזר וימצא הנקדות טובות שיש בו עדין שהם מבחינת התגלות כבודו יתברך

(משיבת נפש אות מד)

אין תגובות: