שמחההההה

מִי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו דִּינִים ח"ו, וְיֵשׁ לוֹ אֵיזֶה צָרָה רַחֲמָנָא לִצְלַן, צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק אָז בְּיוֹתֵר לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרָע, כִּי אָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרַע בְּיוֹתֵר. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַיֵּצֶר הָרָע הוּא גְּבוּרוֹת וְדִינִים רַחֲמָנָא לִצְלָן (שָׁם).

גַּם עַצְבוּת מַזִּיק מְאֹד וְנוֹתֵן כֹּחַ לְהַיֵּצֶר הָרָע. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל דַּרְכֵי הָעֵצוֹת (הַמְבֹאָרִים בִּמְקוֹמָם), כִּי עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל יְדֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם".