צו השעה

יֵשׁ נְשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ, וּצְרִיכִים לְהַחֲיוֹתָם וְלַהֲשִׁיבָם בְּכָל מִינֵי מַטְעַמִּים הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ.

וְעַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין הִתְגַּבְּרוּת הִרְהוּרֵי נִאוּף (כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בִּבְרִית אוֹת כ"ו) עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂים דִּבּוּרִים כְּשֵׁרִים לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אֶת אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת. ("לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" חֵלֶק ב' סִימָן ה)