יום שני, 12 במרץ 2012

אין שום עצה ותחבולה כי אם לצעק אל ה'

 בזה טועים רב בני אדם שכל אחד אומר אם היה לו פרנסה היה עובד ה'.
 ואם כן לפי דבריו הקדוש ברוך הוא בא חס ושלום בטרוניא ועלילה עמו שהוא רוצה שיעבד ויעסק בתורה אף על פי שאינו יכול מחמת דחק הפרנסה ואם כן הרי הוא מהרהר אחר משפטיו של ה' יתברך כאלו חס ושלום הוא יתברך מעות המשפט נגדו.
וזה הפגם גדול ביותר כי כשמהרהר אחר משפטיו של ה' יתברך זהו עקר בחינת פגם המשפט שמשם באים כל הקלקולים הנ"ל.
 על כן צריך כל החפץ באמת לחוס על עצמו שיזהר מאד מלומר כדברים האלה רק ידע ויאמין שבחירתו תלויה דיקא באפן זה שה' יתברך מתנהג עמו. ויאמין שהכל לטובתו ויהיה רגיל לומר כל מה דעבד רחמנא לטב עבד ובודאי יש דרך שדיקא על ידי זה הדחקות והיסורים והבלבולים יתקרב לה' יתברך.
 ואם קשה לו לקבל ולסבל היסורים והדחקות יצעק ויתפלל לה' יתברך שיושיעו ויעזרהו ובזה בעצמו יתקרב לה' יתברך ויעבדהו.
 כי ה' יתברך מתאוה לתפלתם של ישראל וכמו שכתוב ""יקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני" כי אין שום עצה ותחבולה נגד כל הצרות וההרפתקאות ודחקות וטרדת הפרנסה העוברים על כל האדם בכל עת ועת כי אם לצעק ולזעק ולהתחנן לפני ה' יתברך ולבכות לפניו כתינוק הבוכה לפני אביו שימלא מחסורו.
 וכשילך בדרך זה ירויח תמיד הרבה רוח האמתי והנצחי כי על פי רב יפעל בבקשתו הרבה כי ה' יתברך שומע תפלת כל פה וכמו שכתוב קרוב ה' לכל קראיו וכו' ואפלו אם לפעמים חס ושלום לא יתקבל תפלתו כי זמנין דשמע זימנין דלא שמע. על כל פנים הרויח שקרב עצמו לה' יתברך על ידי זה. כי אין שום דבר שיקרב וידבק את האדם לה' יתברך כמו התפילה שהיא עקר התחברות ודבקות של ישראל לה' יתברך .
(שיחת הנפש  נג)

אין תגובות: