הרמח"ל בתקונים חדשים גילה שהשיר חדש עולה ויורד בשש - דהיינו הצדיק (יסוד)

תקון יג: קם אליהו נביאה מהימנא פתח ואמר, ר׳ ד׳ אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה׳ וכו׳ (שמות טו:א) דא שכינתא דסלקת לגבי מלכא בכמה ניגונין. אימתי. אלא בשעתא דאטבעו מצראי בימא, דכדין אינון סטרין מסאבן אתפרשו מינה, ואיהי סלקת בניגונין אלין. דבשעתא דאינון מסאבין קיימין סחרנה אתמר בה. נאלמתי דומיה (תהלים לט ג). ובזמנא דאתפרשו מינה אתמר בה ותרוץ לשון אלם (ישעיה לה ו) בג״כ ובאבוד רשעים רנה (משלי יא:י). ודא שיר חדש, דאתמר ביה שירו לה׳ שיר חדש כי נפלאות וכו׳ (תהלים צח א). ודא שיר פכמ״מ [פשוט כפול משולש מרובע]. וניגונא סליק בשית ונחית בשית הא תריסר (תיקו״ז ריש תי׳ י״ג). אלין תריסר הויין עלאין, עלייהו כתיב איך נשיר את שיר ה׳ (שם קלז א) שיר ה׳ ודאי. דא שיר דסליק בשית תיבין דשמע ישראל ונחית בשית דבשכמל״ו (תיקו״ז שם). ובההוא זמנא כמה ניגונין מתערין לכל סטר, בכמה הללויה, דאתמר בהו הללויה הללו את ה׳ מן השמים (תהלים קמח א).