יום שלישי, 21 בפברואר 2012

שבח ארץ ישראל [קונטרס "המקום שלי"] 3


עִקַּר הַמֹּחַ וְהַחָכְמָה הוּא רַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וַאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ לָאָרֶץ, הֵם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל מֹחָם וְחָכְמָתָם מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּכְפִי חֶלְקוֹ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כֵּן יוֹנֵק וּמְקַבֵּל חָכְמָתוֹ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ ח"ו, עַל-יְדֵי-זֶה נוֹפְלִין מִמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְנִשְׁאָרִים הַמֹּחִין בִּבְחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ. וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה מַחֲלֹקֶת וּמְרִיבוֹת, כִּי מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת. (ק' ליקו"מ  תנינא ע"א .א)  

עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא: "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ", וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה: שֶׁשׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו - לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל-כָּךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים: לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה'. (ברכת הפירות ד. ג). 

אין תגובות: