פעם אחד שלח מלך אחד שלשה אנשים למדינה עם דבר סתר למלך אחר
והם עברו בתוך המדינות שהיו שם חולקים על המלך
והראשון נהג עצמו בחכמה, והעלים הענין לגמרי
ועבר המדינה ולא הבינו כלל שיש לו דבר סתר
והשני עבר לשם, ועמדו בני המדינה על הדבר
והבינו שיש לו דבר סתר ותפסו אותו שיגיד להם
ועשה בחכמה או בגבורה ונמלט מידם
השלישי עבר שם ועמדו עליו גם כן
והבינו בו שיש לו סוד, ותפסו אותו
והיו מענים אותו בכמה וכמה ענויים הרבה מאד
וכל מה שעשו לו ענויים ויסורים וצרות גדולות והוא לא הגיד דבר
ועמד בנסיון ולא גלה הסוד
עד אשר ראו שאין מועיל לו שום דבר והניחוהו
[כי חשבו מסתמא אינו יודע כלל]
ועבר ובא להמלך
והיו חוקרים למי מהשלש הנ"ל מגיע שכר יותר
קצתם אמרו, להראשון מגיע יותר, שעשה בחכמה להעלים לגמרי
קצתם אמרו, להשני מגיע יותר שכבר עמדו על דעתו ואף על פי כן נמלט מהם בחכמתו וכו' כנ"ל
אמר המלך: להשלישי מגיע שכר יותר מכלם
כי כבר נתפס במצודתם
ובודאי גם הוא היה רוצה להעלים אך לא עלתה בידו
ונתפס בידם וענו אותו ויסרו אותו ביסורים וענויים כאלו
שאם היה מגלה סוד אחד היו הכל רצים אחריו
ואף על פי כן עמד בנסיון כזה ולא גלה דבר
על כן מגיע לו שכר יותר מכולם
[והנמשל מובן קצת מעט למבינים]
והנמשל הוא על הצדיק האמת, שהוא דייקא עבר בכל ענייני ותאוות העולם הזה, ונתפס בידם, ועינו אותו וכולי, אך הוא לא עזב את האמת ואדרבה זכה למה שזכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה