יֵשׁ שֶׁפָּגַם וְחָטָא כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהוּא בִּבְחִינַת: גָּזַל אֶת הָרַבִּים, שֶׁהַפְּגָמִים שֶׁלּוֹ נוֹגְעִים לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, ח"ו. וַאֲזַי כָּל תִּקּוּנוֹ – לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי רַבִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל: "גָּזַל אֶת הָרַבִּים – יַעֲשֶׂה מֵהֶן צָרְכֵי רַבִּים", וְעִקַּר צָרְכֵי רַבִּים הוּא לְזַכּוֹתָם לַתַּכְלִית הַנִּצְחִי.
וְהָעִקָּר לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק בְּהַמְשָׁכַת חִדּוּשֵׁי־תּוֹרָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁנִּמְשְׁכוּ בִּשְׁלֵמוּת כָּל הַתִּקּוּנִים, עַד שֶׁעַל־יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה לְכָל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל.
וּצְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם, הֵן עַל־יְדֵי שֶׁיְּסַיַּע בְּמָמוֹנוֹ לְהָעוֹסְקִים בָּזֶה, הֵן בְּגוּפוֹ, הֵן בִּשְׁאָר הַבְּחִינוֹת, כִּי כָּל אֶחָד יָכוֹל לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק בָּזֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים בְּחִינַת צָרְכֵי רַבִּים, וְזֶהוּ עִקַּר הַתִּקּוּן לְכָל הַפְּגָמִים שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת גּוֹזֵל אֶת הָרַבִּים כַּנַּ"ל. (ליקוטי הלכות)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה