יום שני, 2 בינואר 2012

כוח הצדיק האמת להציל את אנשיו בעלמא דיקישוט.



"שמעתי בשמו שסיפר: בירושלים יש בית-כנסת, שמביאין לשם כל המתים שבעולם, ותכף שמת אחד בעולם, מביאין לשם תכף אותו המת, ושם דנין אותו היכן יהיה מקומו, כי מתים בארץ ישראל שנושאין אותן לחוץ לארץ, וכן להפך, כמובא. ושם, באותו בית הכנסת, ישבין הבית-דין שדנין כל אחד ואחד ונותנין לו מקומו הראוי לו, ויש אחד שדנין אותו שלא יהיה לו שום מקום ויהיה נאבד ונשלך בכף הקלע (ר"ל). וכשמביאין את המת לשם, אזי מביאין אותו במלבושים, ויש אחד שחסר לו מהמלבוש שלו איזה חיסרון, כגון לאחד נחסר בית-יד אחד מהמלבוש שלו (שקורין ארביל), ויש אחד שחסר לו חלק אחד מכנף ביגדו (שקורין פאלע) וכיוצא בזה, הכל לפי מעשה האדם (שכן זוכה ללבושין אחר מותו), כידוע. וכפי הלבושין שלו, שמביאין אותו לשם, כן דנין אותו ונותנים לו מקומו כנ"ל.


פעם אחת הביאו לשם מת אחד ערום לגמרי בלי שום לבוש רחמנא לצלן, ודנו אותו שיהיה נשלך ונאבד בכף הקלע רחמנא לצלן, כי היה ערום לגמרי; ובא צדיק אחד ולקח מלבוש אחד ממלבושין שלו והשליך עליו. ושאלו אותו הבית-דין דשם: למה אתה נותן לו מלבוש שלך, והיקפידו על זה, כי מדוע יתלב זה המת וינצל על-ידי לבוש שאינו שלו. השיב הצדיק הנ"ל: אני צריך לשלוח זה האיש למחוז חפצי ובשביל זה יש לי רשות להלבישו במלבוש שלי; וכי לא ראיתם, שלפעמים שר גדול שולח את עבדו לאיזה שר אחר, ותעכב העבד קצת מלילך בשליחותו, ושאל אותו השר: מדוע לא הלכת עדיין בשליחותי. השיב העבד: כי אין לי מלבוש הראוי לילך בו לאותו השר ואמר: קח מהרה מלבוש אחד ממלבושי ולבש אותו, ורוץ מהרה להשר בשליחותי. כך, מחמת שאני צריך לשלוח זה המת בשליחותי, על כן אני נותן לו אחד ממלבושין שלי. והציל הצדיק את המת מעונש המר של כף הקלע. וספר זאת לענין עצם כח הצדיק האמת להציל את אנשיו בעלמא דיקשוט:"

אין תגובות:

אני לא שיכור אני מתפלל! - לכבוד ההילולה הערב של עלי הכהן

    הערב (שלישי) י' באייר, חלה ההילולא של עלי הכהן. רבו של שמואל הנביא.    כמסורת הנהוגה מאות בשנים, בית ישראל עולים לציונ...