אמרות על שמירת הלשון

הגר"א כתב באגרתו "עלים לתרופה" שאדם צריך לייסר את עצמו, אבל לא בתעניות וסיגופים אלא ירסן את פיו ותאוותיו. 
עוד נאמר: בין חכמים גדלתי ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה. 
אדם הרגיל לשתוק יימנע מחירופים וגידופים. גם כאשר מחרפים אותו הוא לא יגיב ובלאו הכי מריבות איתו יפסקו. 
"סייג לחוכמה שתיקה". 
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו". 
עדיף שיאמרו לך דבר, מאשר יאמרו לך שתוק. 
לשם כך נברא האדם עם 2 עיניים, 2 אוזניים, 2 נחיריים ופה אחד, לומר שימעט בדיבור. 
הדיבור מייחד את האדם משאר הברואים בטבע לכן צריך לעשות לו "מסגרת של זהב".