יום חמישי, 22 בדצמבר 2011

סגולה לגדלות שיתפלל על צרת חברו.

רבנו זכרונו לברכה אמר לר' יודל שסגולה לגדלות שיתפלל על צרת חברו. ושאל אותו רבי יודל: אדרבה לכאורה מזה יתוסף לי גדלות, שאני מתפלל בעד חברי, מסתמא אני חשוב יותר מחברי.
השיב לו רבנו זכרונו לברכה בדרך משל, למלך שכעס על בנו והרחיק אותו ממנו. אחר כך הלך הבן ופייס את אביו וחזר וקרבו. אחר איזה זמן חזר וחטא הבן לפני אביו, וחזר המלך וגרשו מפניו, וחזר הבן ופייסו עוד הפעם, וכן היה כמה פעמים שהבן מלך כשחטא לפני המלך גרשו מפניו, וכשפייסו חזר המלך וקרבו.
פעם אחת חזר וחטא הבן מלך לפני אביו, וכעס המלך עליו מאד. ונתיישב המלך: מה יהיה התכלית שאני אגרשו, ואחר כך כשילך הכעס ממני אזי יבוא ויפייס אותי עוד, איני רוצה בכך, רק אני רוצה לגרשו בתחבולה כזו שלא יוכל עוד לבוא לפני לפייס אותי. מה עשה המלך, העמיד שר אחד מהשרים שלו בינו ובין הבן מלך, וצווה לשר כשיבוא הבן מלך לילך אצלי לרצות ולפייס אותי, אזי לא תניח אותו לילך אצלי. וכן היה, שבא הבן מלך כמה פעמים, ורצה לילך לפייס את אביו, ולא הניחו השר כי כן צווה עליו המלך. וכן היה כמה פעמים.
אחר כך ראה השר הנ"ל גודל הכסופים שיש להבן מלך אל אביו, ושיש לו ייסורים גדולים מאד בלי שיעור מזה שאינו יכול לבוא לפני אביו, אפילו לפייסו. ונתיישב השר מאחר שהוא מתגעגע כל כך אל אביו מסתמא יש למלך גם כן ייסורים גדולים שאין הבן יכול לבוא לפניו. כי כפי גודל כוח החשק של החושק, כן הוא מעורר חשק גדול בנחשק

אין תגובות: