רבנו שופך עלינו סמי רפואה ע"י דיבוריו הקדושים שבספריו.

שתיית רפואות וטבילה ברפואות

מעשה במלך אחד, שבנו יחידו חלה במחלה נואשה וכל הרופאים סירבו לטפל בו, משום
שלא מצאו לו שום תרופה. קרא המלך לרופא הגדול במדינה, המופלג בחכמה, והתחנן
להשתדל ולהמציא תרופה לבנו. אמר לו הרופא:

- אגיד לך את האמת, אדוני המלך, בנך חולה אנוש ורפואתו קשה ורחוקה מאד. אך עדיין
לא ננעלו שערי התקווה. יש עמי תרופה אחת, אך מתקשה אני לומר לך, משום שהיא קשה
מאוד.

הפציר בו המלך לגלות לו את התרופה.

ענה ואמר הרופא:

תדע לך, אדוני המלך, שבנך חולה מאוד וחייו בסכנה, ושוב אי אפטר להכניס לתוך פיו
אפילו טיפה של סם-רפואה, אך יש עצה אחת, והיא, לקחת חביות מלאות סמי-רפואה, לשאוב
מתוכן דליים, ולשפוך אותם על החולה שכל גופו יטבול בתוך הסמים, העולים ביוקר רב. ואף
על פי שכל החביות המלאות הנשפכות עליו ילכו לאיבוד, אין זה מן הנמנע, שכמה טיפות
תיפולנה לתוך פיו, ואולי תהיה להן פעולה של רפואה.

הסכים המלך לדבר זה ולחולה הייתה רפואה שלימה.

והנמשל מובן מאליו, שדווקא מחמת שאנו משוקעים במחלות-נפש רבות, חייב הצדיק
הרופא הנאמן לשפוך עלינו סמי-רפואה יקרים של אמרי-מוסר שאובים בדליים מתוך חביות
מלאות.

אף על פי שלכאורה נדמה, שכמעט הכל הולך לאיבוד חס ושלום, נקלט בכל זאת איזה ריח טוב
מדברי הצדיק, וברבות הימים אולי נזכה לחטוף מהם איזו טיפה יקרה ונפלאה לתוך פינו
ופנימיותנו, ואולי נגיע לרפואה שלימה.

תגובה 1:

ponpon148@gmail.com אמר/ה...

כלום לא הולך לאיבוד!!!!