יום שלישי, 27 בדצמבר 2011

ה' יתברך מלא ברחמים .

"לפי גדולת השם יתברך ועוצם רוממותו יתברך, בתנועה קלה בעלמא ובהסתכלות בעלמא שאינו כראוי לפי כבודו יתברך, היה ראוי לבוא על האדם מה שראוי חס ושלום. אך השם יתברך מלא רחמים, וכל העולם מלא רחמנות, והוא יתברך רוצה מאד בהעולם". (ליקוטי מוהר"ן, ב, מט).


רבי נחמן אומר: כל סטיה קלה מהאמת, היתה אמורה להביא על האדם מה שהיה ראוי לבוא עליו.
לא צריך חטא גדול בשביל זה. כי כשתופסים מעט מגדולת ה' יתברך, מבינים שאין דבר כזה "תנועה קלה".
לפני מלך אי אפשר לזייף. ואם אנחנו עדיין קיימים, למרות דברים חמורים יותר מ'תנועה קלה'
מה אנחנו מסיקים מכך? הרי אי אפשר לומר שהקב"ה מוותר, ח"ו.

אם אנחנו לא רק לוקחים את הצד הקל והנוח עבורנו ברחמיו של הקב"ה, שאנחנו לא נענשים חלילה מייד, אלא הולכים צעד קדימה ומבינים דווקא את המשמעות המחייבת שברחמיו, אז לא ניפול לטעות כזאת.

אין תגובות: