משל מתרנגול הודי .

מעשה באדם שנעשה תרנגול הודי

מעשה בבן-מלך שהשתגע וחשב שהוא תרנגול הודי.
פשט את בגדיו וישב ערום תחת השולחן, והדיר עצמו מן האוכל, ולא היה מכניס לתוך פיו
אלא קצת גרעיני שבולת-שועל ופירורי עצמות.

הביא המלך אביו אליו את כל הרופאים לרפאותו ולא הועילו כלום.

לבסוף בא חכם אחד אל המלך ואמר לו: אני מקבל עלי לרפאותו.

מיד עמד אותו חכם ופשט את בגדיו, ישב תחת השולחן ליד בן המלך והיה מלקט גרעיני
שבולת-שועל, וגורר לשם פירורי-עצמות ושם לתוך פיו.

שאלו בן המלך: מי אתה ומה כאן מעשיך?
אמר לו החכם: ומי אתה ומה מעשיך כאן?
השיב לו בן המלך: אני תרנגול הודי.
ענה החכם: וגם אני תרנגול הודי.
ישבו שני התרנגולים יחד עד שהתרגלו זה לזה.

כיוון שראה החכם כך בקש ברמיזה מאת המלך להגיש לו כתונת. לבש את הכתונת ואמר
לבן המלך: - כסבור אתה שתרנגול הודי אינו רשאי ללבוש כתונת? הוא רשאי, ואין הוא יוצא
על ידי כך מכלל תרנגול הודי. נכנסו הדברים ללב בן המלך והסכים אף הוא ללבוש כתונת.

לימים ביקש החכם ברמיזה להביא לו מכנסים. לבשם ואמר לבן המלך:
- כסבור אתה שתרנגול הודי אסור במכנסים? אפילו הוא לבוש מכנסים יכול הוא להיות
תרנגול הודי כהלכתו.
הודה לו בן המלך אף בכך ולבש גם כן מכנסים, עד שלבש לפי הוראות החכם גם את יתר
הבגדים.
אחר כך בקש החכם להגיש לו מאכלי בני-אדם מעל השולחן. נטל ואכל ואמר לבן המלך:
- כסבור אתה שתרנגול הודי אסור באכילת מאכלים טובים? אפשר לאכול כל טוב ולהיות
תרנגול הודי כדבעי.
נשמע לו בן המלך גם בכך והתחיל לאכול כבן-אדם. כיוון שראה החכם כך פתח ואמר לבן
המלך:

- וכלום סבור אתה שתרנגול הודי אחד דינו לישב תחת השולחן? לאו דווקא, גם תרנגול הודי
מתהלך לו לכל מקום שהוא רוצה ואין מוחים בידו.
ובן המלך סבר וקיבל את דעתו זו של החכם. כיוון שעמד והלך כבן-אדם התחיל להתנהג
כבן-אדם גמור.


אף הצדיק מתלבש בחומריות ומתנהג כבשר ודם כדי לקרב את הבריות לעבודת השם.