שלושה סוגים של שומרי- סוד.

שלושה סוגים של שומרי-סוד

מעשה במלך ששלח שלושה מאנשיו למדינה זרה בשליחות-סתר אל מלך המדינה. כשבאו
השליחים לשם ראו מיד, שיש מחלוקת גדולה במדינה ההיא על המלך ורבים האורבים
המתחקים על עקבותיהם של אנשי-סודו.

שליח אחד נהג בחכמה והעלים לחלוטין את שליחותו ולא נודע לשום איש, שיש בידו
דבר-סתר. משום כך עבר את המדינה בשלום.

השני לא נזהר כראשון, ונתפס על-ידי בני המדינה שביקשו לכפותו שיגלה להם את סודו.
אך הוא הצליח להימלט מידיהם בתחבולות חכמה וגבורה.

השלישי, שלא נזהר ונתפס גם כן, לא השכיל לברוח מהם ונגרמו לו על ידיהם צרות וענויים
גדולים. אלא שעמד בנסיון ולא גילה להם שמץ דבר. כיוון שראו מעניו ומציקיו שהוא מקבל
על עצמו כל כך הרבה יסורים ואינו מגלה להם כלום, הסכימו בדעתם, שאין לו כלל מה לגלות,
שאין עמו שום סוד כמוס, והניחוהו ללכת לדרכו.

כשנודע המעשה לשרי המדינה, שהשליחים הלכו משם, נחלקו הדעות מי מן השלושה ראוי
יותר לקבלת פרס.
הללו אמרו: לראשון מגיע שכר רב, שמלכתחילה היה חכם להסתיר את הסוד מעיני הכל.
והללו אמרו: שמגיע יישר- כוח גדול לשליח השני שעשה בתחבולותי להימלט מן התפיסה.
אך המלך גזר אומר, ששכרו של השלישי יהיה גדול משל כולם, הואיל והוא עמד בנסיון
גדול וסבל עינויים לאין-שיעור והשכיל לשים לו סתר-פנים, שהכל היו בטוחים שאין לו סוד
כלל, שאילו רצה לבגוד בסודה הרי לא די שהיה נפטר מן היסורים, היו מעלים אותו לגדולה.
וזו ראיה שהוא התמים באמת.

לסיכום,
אף חכמים כך יש מהם תמימים, שאין איש חושד בהם כלל שהם חכמים. יש שחושדים בהם
שהם חכמים, אך הם מתחמקים בתחבולות שונות מפח הכיבודים, ויש שכופים עליהם
כיבודים והם בכל זאת עומדים בנסיון ומצילים את נפשם מהם.
אלו האחרונים מעלתם גדולה משני הסוגים הראשונים!