השכנים בתל אביב התגעגעו לצעקות של סבא

כשסבא היה גר בתל אביב ,מנהגו בקודש היה שהיה קם בחצות לילה והיה עולה לגג של הבניין היה עורך תיקון חצות בכזאת מסירות נפש ומתפלל במסירות נפש שאי אפשר לתאר עד כדי מיצוי כל הכוחות הנפשיים
ואז היה עושה הפסקה של ריקודין כשהיה מתעייף פיזית חזר לתפילות ותהילים ג''כ במסירות נפש עצומה עד כדי מיצוי כל הכוחות הנפשיים ושוב עושה הפסקה ורוקד עד ניצול כל הכוחות הפיזיים ושוב חוזר לתפילותיו כך עד הבוקר שבר את כל גופו לרסיסים לגמרי וזאת כל לילה במשך שנתיים עד שעבר לגור למקום אחר 

כך מסר לנו נתן אדסר בנו










באותו בניין שסבא היה גר בתל אביב כמו שאמרנו מקודם היה עולה לגג ושם היה עובד את עבודתו וחלק מעבודתו שהיה צועק בקולי קולות וזועק זעקות נוראות וכל זה היה בלילה וכל השכנים צעקו עליו על זה שהוא לגמרי לא שפוי וכמובן שלא היה מתייחס אליהם עד שהוציאו עליו מכתב מהעירייה שחייב לצאת ממגוריו בתאריך מסוים וסבא יצא באותו תאריך שקבעו לו לאחר כמה ימים חיפשו בזריזות גדולה איפה הלך סבא לגור ונכנסו אליו כל הדיירים והתחננו אליו שיבא חזרה לגור כי הם מתגעגעים נורא לצעקותיו בלילה וחזר לגור שם

תגובה 1:

NaaNaach אמר/ה...

ראיתי, כמדומני בספר זה ינחמנו, שאחר שסבא הלך השכנו לקו בכל מיני פורעניות ר"ל (פרטו שם ושכחתי), ולכן הם בקשו מסבא לחזור.