פרשת השבוע - וישב

(לח:כא) וישמע ראובן ויצלהו מידם, יש בזה משמעות שרק על ידי השמיעה בלבד ראובן הציל אותו, ומעלה זו מצאנו גם כן אצל רבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב, שהרגיש צערת הזולת כ"כ שרק על ידי ששמע צערתו היה כבר פועל ישועה עבורו, ואמר שהוא פעל אצל השי"ת שכאשר רק דופקים על דלתו לבקש ממנו ישועה על אשה המקשה ללדת, כבר תוושע.

עוד י"ל שראובן שהיה הבכור, והיה מקום לטעות ולהקפיד על יוסף, עשה את עצמו כשמעון, ועל ידי זה לא עכב להציל את יוסף.
וי"ל כעין זה בדרך אחר, שהיה נסיון מחמת שכל אחד מהשבטים ראה לפי ראות עיניו אשמת יוסף, אכן כאשר ראובן, שתכונתו הוא ראיה, התעמק גם להבין בדרך שמיעה, אז הוא כבר פעל להציל את יוסף, מידם, דהיינו בחינת הבכח, התכונה נפשית הטבעית.
וישמע ראובן ויצלהו מידם, ס"ת נועם, בחי' מחין של ארץ ישראל שתלמידי חכמיה מנעימים זה לזה בהלכה, שע"י נעם העליון נתעוררין שלהובין דרחימותא עיין לק"מ תורה עא שיוסף הוא בחי' מראה פנים בהלכה בחי' נעם. ושאר האחים לא זכו להנועם, והיו בחי' חבלים, ת"ח של חוץ לארץ, ולכן (לז:כח) וימשכו ויעל את יוסף מן הבור, בחי' חבלים.

אין תגובות: