על ידי השמחה יכולין להחיות אדם אחר.

גם על ידי השמחה יכולין להחיות אדם אחר.
כי יש בני אדם שיש להם יסורים גדולים ונוראים רחמנא לצלן ואי אפשר להם לספר מה שבלבם.
והם היו רוצים לספר, אך אין להם בפני מי לספר ולהשיח עמו את כל אשר עם לבבם. והם הולכים מלאים יסורים ודאגות, וכשבא אדם עם פנים שוחקות יכול להחיות אותם ממש, ולהחיות אדם אינו דבר ריק, כי הוא דבר גדול מאד.

וכמו שמובא בגמרא (תענית כב.): מהני תרי בדחי (שני בדחנים) שזכו למה שזכו (שהיו בני עולם הבא) על ידי זה שהיו משמחים בני אדם"
(חיי מוהר"ן מ"ג)