קצת על רבנו הקדוש וצאצאיו

רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב נולד בשבת, ראש חודש ניסן ה'תקל"ב (4.4.1772) במז'בוז'. אביו היה ר' שמחה, צדיק נסתר, בנו של ר' נחמן הורודנקר, שהיה מתלמידיו המובהקים של הבעל שם טוב. אמו הייתה פייגא, בת אדיל, בתו של הבעל שם טוב. היו לו שני אחים ר' יחיאל ור' ישראל מת (נקרא כך מפני שבצעירותו חלה ומת, ואמו הצדקנית לקחה אותו על קבר הבעש"ט והעתירה בעדו, ורוחו שבה אליו, אך כל ימיו היה לו פנים חיוורות כשל מת..) ואחות פערל. דודיו, אחיה של פייגא, היו הדמויות החסידיות הבולטות, ר' משה חיים אפרים, מחבר הספר "דגל מחנה אפרים", ור' ברוך ממז'בוז'.
רבנו נולד בעת בה החלה לדעוך מעט אורה של תנועת החסידות. שבוע לאחר שנולד, הוטל חרם על החסידים. כעבור כששה חודשים נפטר המגיד ממזריטש, יורשו של הבעש"ט.
רבנו גדל במז'בוז' ונשא לאשה את סאשיה, בת ר' אפרים מאוסיאטין, והוא רק בן שלוש עשרה (כפי שהיה נהוג אז). ביום חתונתו התקרב אליו תלמידו הראשון, ר' שמעון. למרות שר' שמעון היה מבוגר יותר מרבנו, העיר ר' שמעון: "עזבתי את כל "היהודים הטובים" (בהתכוונו לצדיקים), והתחברתי אל איש צעיר!" (כוכבי אור)

לרבינו היו שמונה צאצאים, שש בנות ושני בנים, אשר מכולם רק ארבע בנות האריכו ימים אחריו. אדל, הבכירה, ואחר-כך שרה, מרים וחיה. מרים עברה לגור בארץ-הקודש בשנת תקס"ט, ושם היא נפטרה, ערירית. אדל, שרה וחיה ילדו ילדים. מאשתו השנייה, שנשא אותה לאישה אחרי מות אשתו הראשונה סאסיה, לא נולדו לרבינו ילדים.