רק תחזיקו עצמכם יחד.

בְּאוּמֶין קודֶם ראשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן הָיָה מְסַפֵּר עִם אֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְהָיוּ מִתְאַנְּחִים מְאוד, כִּי מַה נַּעֲשֶׂה וְעַל מִי יַעֲזב אוֹתָנוּ.
וְהֵשִׁיב: רַק אַתֶּם תַּחֲזִיקוּ עַצְמְכֶם בְּיַחַד, אָז תִּהְיוּ אַנָשִׁים כְּשֵׁרִים. וְלא כְּשֵׁרִים בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִלּוּ צַדִּיקִים וְטוֹבִים תִּהְיוּ.
כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲזור לִי בְּוַדַּאי שֶׁיִּהְיֶה כִּרְצוֹנִי כַּאֲשֶׁר רָצִיתִי מִכְּבָר, כִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם גָּמַרְתִּי וְאֶגְמור

(חיי מוהר"ן נסיעתו וישיבתו באומין)