יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

הלכות השקמת הבוקר א - ד



קיצור שולחן ערוך

סעיף א
"שויתי ה' לנגדי תמיד" הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים, ההולכים לפני האלוקים,
כי אין ישיבת האדם, תנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כמו ישיבתו, תנועותיו ועסקיו, כאשר הוא לפני מלך גדול.
וכן אין דיבורו והרחבת פיו, בהיות עם אנשי ביתו וקרוביו, כמו בהיותו במושב המלך. כי אז משגיח בודאי על כל תנועותיו ודיבוריו, שיהיו מתוקנים כראוי.
כל שכן כאשר ישים האדם אל לבו, כי המלך הגדול הקדוש ברוך הוא, אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר אם יסתר יש במסתרים ואני לא אראנו, נאום ה'; הלא את השמים ואת הארץ אני מלא! בודאי מיד תגיע אליו היראה וההכנעה, מפחד השם יתברך ויבוש ממנו.

סעיף ב
וגם בשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב; ומיד כשיעור משנתו, יזכור חסדי יי יתברך שמו, אשר עשה עמו, שהחזיר לו את נשמתו, אשר הפקידה אצלו עייפה, והחזירה לו חדשה ורגועה, כדי לעבוד עבודתו יתברך שמו בכל יכלתו, ולשרתו כל היום, כי זה כל האדם. כמו שאמר הכתוב "חדשים לבקרים רבה אמונתך". פירושו: בכל בוקר נעשה האדם בריה חדשה, ויודה בכל לבבו להשם יתברך על זאת. ובעודו על משכבו יאמר: "מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך".
(ואף על פי שעדיין אין ידיו נקיות, יכול לומר "מודה אני", כיון שאין בו שם ה'). ויפסיק מעט בין תיבת "בחמלה" לתיבת "רבה".

סעיף ג
יהודה בן תימא אומר: "הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים".
"עז כנמר" פירושו, שלא יתבייש מפני בני אדם, המלעיגים עליו בעבודת השם יתברך.
"קל כנשר", כנגד ראות העין, לומר: שתהא קל לעצום עינך מראות ברע. כי היא התחלת העבירה; העין רואה והלב חומד, וכלי מעשה גומרין.
"רץ כצבי" כנגד הרגליים, שרגליך לטוב ירוצו.
"וגיבור כארי" כנגד הלב, כי הגבורה בעבודת הבורא יתברך היא בלב. ואמור: שתחזק לבך בעבודתו ותתגבר על היצר לנצחו, כגבור המתגבר על שונאו לנצחו ולהפילו לארץ.

סעיף ד
לכן צריך האדם להתגבר כארי,
ומיד כשיעור משנתו (ואמר מודה אני וכו') יקום בזריזות לעבודת הבורא יתברך ויתעלה, קודם שיתגבר עליו היצר הרע בטענות ותואנות לבל יקום. ויתחכם עליו להשיאו בחורף: 'איך תקום עתה בבוקר השכם והקור גדול', ובקיץ ישיאנו: 'איך תקום ממטתך, ועדיין לא שבעת משנתך', או בטענות אחרות וכדומה.
כי היצר הרע הוא יודע היטב, לצוד בני אדם במהמורות בל יקום.
ולכן כל בעל נפש הירא וחרד לדבר יי, צריך להתגבר עליו ולא ישמע לו. ואף אם יכבד עליו הדבר, מפני כבדות הגוף ועצלותו, ישים מגמתו רצון מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. וישים אל לבו, כי אם היה קורא אותו איזה אדם, לאיזה עסק שירויח בו ממון או לגבות חובו, או שהיה קורא אותו, שיציל את ממונו מן ההפסד, כגון אם נפל דליקה בעיר וכדומה, בודאי היה זריז לקום מיד, מפני אהבת ממונו ולא התרשל. וכן אם היה צריך ללכת לעבודת המלך, היה קם בזריזות ולא היה מתרשל פן יעלילו עליו, או כדי למצוא חן בעיני המלך.
על אחת כמה וכמה לעבודת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שיש לו להזהר לקום במהירות ובזריזות.
 והמרגיל את עצמו בדרך הזה, ארבע או חמש פעמים, לא יכבד עליו אחר כך. והבא לטהר מסייעין לו.


אין תגובות: