יום חמישי, 24 בנובמבר 2011

סיפורים מופלאים על מסירות נפש לטבילת מקווה, [עדויות ממקור ראשון)





סיפרו החברים את אופן העבודת ה' של הטבילה שהייתה לסבא בעת זקנותו, מבהיל לרעיון. אספר קצת מן המקצת, מפני אריכותו הגדולה, שסיפרו כמה שעות רק התיאור של הטבילות מקווה, אך כדי לא למנוע הטוב, אספר רק הנוגע אלינו.


סבא מרוב צדקותו וטוב לבו לא רצה שיעזרו לו, רק כל דבר עשה עם כוחות עצמו, ומה שממש לא יכל לעשות היה נותן לאחרים שיעזרו לו, אבל אם בו היה כח לא היה נותן לאף אחד לעזור לו, סבא היה קם כל לילה חצות, עורך תיקון חצות, והיה הולך למקווה, עם כמה חברים, למקרה שסבא יצטרך אותם, וגם להסעה הלוך וחזור, סבא היה מתפשט לבד, כאשר ברגליו אין כח ללכת, (הוא היה בכסא גלגלים) ולא לעמוד, היה צריך לסדר את עצמו שיוריד כל בגדיו בלי עזרת רגליו כך שזה ארך למעלה מעשרים דקות, לאחר מכן היה צריך לנוח כמה דקות, כי זה לקח לו הרבה כח להוריד בגדיו, ומיד היה מצווה שישימו אותו במקווה קר, ואז סבא היה טובל ש"י טבילות, וכל טבילה הייתה עד סוף נשימתו, ככה הוא שלשו מאות ועשר טבילות והיה מחזיק בברזל שמתחת למקווה, כי לא היה לו כוח ברגליו לעמוד, ולכן כל גופו היה מסתמך על ידיו, (וזה לקח פי שתים כוחות פיזיים) ולא היה טובל במהירות כלל, רק עד שכבר לא היה לו כח בלי נשימה היה יוצא מהמים, וכך ש"י טבילות, לאחר כמה שעות שסבא טובל במקווה קרה, השפתיים שלו היו מתחילות להיות כחולות, והוא היה מתחיל לרעוד, והעיניים שלו היו אדומים, פחד פחדים לראותם, ובכל זאת ממשיך לטבול עד סיומו כל ש"י טבילות, וזה לקח לו כימעט שלוש וחצי שעות מיד לאחר מכן הוא היה כמו מעולף, הפוך מהגדרת "החי נושא את עצמו" והיו משכיבים אותו על הספסל שיירגע למשך שעה, ורק לאחר מכן היה הוא מתלבש לבד, וכבר היה זמן של תפילת שחרית (כל לילה סבא בילה במקווה קרה בגיל מאה] וכל העבודה הגדולה הזאת חזרה לעצמה במשך שש שנים עד שסבא כבר לא יכל כלל לטבול רק לעיתים רחוקות מפני סכנת נפשות 


(נשמע משרון טלצור וסופר על ידי מוריס שושן ויהודה לוי )

בשביל להבין את הסיפור הזה צריכים לספר סיפור אחר:


בסוף ימיו של סבא כאשר הוציאו אותו מהבית אבות הדבר הראשון שביקש זה ללכת למקווה וכאשר טבל בפעם הראשון לאחר שיצא מבית אבות נשאר תחת המים יותר מרבע שעה לעיני יותר משלושה חברים ראו זאת במו עיניהם והתחילו להתפשט כי לא ידעו מה קורה לו אולי קרא לו משהו כשנכנסו הוא מיד הרים את ראשו מתחת המים ואמר: כשרוצים לפעול ישועה צריכים להתפלל תחת המים ועכשיו התחילה הגאולה (זה היה כשהחברים גילו את סבא והתחילו לפרסם את הפתק וכו') וצריכים להתפלל שלא יהיו יותר מידי מניעות ושנוכל לעבור אותם בקלות ולהתגבר עליהם
בגלל זה סבא מסר את נפשו מנגד על הטבילה



(סופר על ידי אהרן פץ שרון טל צור ומאיר ימיני)

אין תגובות: