יום רביעי, 16 בנובמבר 2011

צדקה לעני


[אתם אמרתם לי שהיה, היה רעב, אמא שלכם הייתה נותנת לכם לחדר חתיכת לחם עם טיפה, טיפה של זית, שמן זית] 
עם כמה טיפות 
אז אני ביקשתי: "תן עוד כמה טיפות",
אז היא צעקה עלי: "אני צריך את השמן בשביל שבת, אל תדבר כלום. זה מספיק!" (סבא צוחק) כן,

ואחר כך אני הלכתי ונתתי את הלחם עם הטיפות שמן, נתתי לאיש עני...
היה בטבריה זוג, זקן וזקנה, וזקן הוא הלך לבקש נדבות, איש עני, אז אני רציתי לעשות צדקה וחסד, צדקה, לקחתי את הלחם, לא היה לי כסף, לקחתי את הלחם והלכתי להאיש זקן, לעני הזה, ונתתי לו.
אני הלכתי ונתתי לו בשמחה את הלחם עם הטיפות שמן זית, אני הלכתי נתתי לו, אני חשבתי שאני עשיתי צדקה גדולה, הוא ואישתו הם יאכלו ו... כן, כן.

אני הלכתי לחדר ולא היה לי מה לאכול, אני נתתי את הלחם, כן. אז היה כואב לי הראש, כאב לי הראש מאוד, אני הייתי צריך לאכול ואין לי. אז הרבי, היה דרכו ביום ראשון לספר לתלמידים: "השבוע הולך, הולך הפרשת 'נח'", כן, הוא, הוא אמר את זה כמה פעמים, כדי שידעו שזה השבוע פרשת 'נח', כן.
הוא הסתכל על כל התלמידים והוא הבחין בי שאני לא שומע כלל, כאילו אני לא נמצא בבית, אני לא שומע כלל, ולא יודע כלל, אז הוא קרא אותי: "ישראל בער! תגיד איזה, איזה פרשה השבוע?", אני, אני לא שומע, אני לא ידעתי ולא, ולא... הראש היה כואב לי ולא, ולא, לא שמעתי מה שהוא אומר, כלל.
נו, נו הוא היכה אותי באכזריות כזה, "מה זה? אני אומר כמה פעמים ככה, שהשבוע פרשת 'נח', איפה היית? מה זה? איפה היית?", הוא היכה אותי והייתי מתבייש בפני כל התלמידים, הוא כל כך היכה אותי באכזריות, כן.

[בן כמה היית? סבא]
אני לא יודע, קטן
[ילד בן חמש, שש] כן, בערך, מתחילים ללמוד חומש 

אוי, אוי, אמרתי: 'מהיום אני לא אתן כבר, אני צריך... אם לא, אני אקבל מכות', 'אני לא ידע אם השבוע פרשת נח' 
אף-על-פי-כן נתתי עוד פעם לעני הזה, את הלחם. 

אין תגובות: