יום ראשון, 13 בנובמבר 2011

סיפור מחייו של סבא [8]


במשך הזמן של ההתבגרות מגיל שלוש עשרה ואילך ישראל בער חיפש לעצמו מורה דרך שיאיר לו את הדרך הנכונה לעלות אל המסילה העולה בית אל והיה כל הזמן בחיפוש תמידי משום שכל הזמן לא מצא לנכון עבודה ישרה ותמימה ולא ראה עדיין שום שלימות אצל אף אחד ורצה דרך ישרים אך לא היה מי שייתן לו זאת והיו כמה חסידים זקנים מאד שהיו פרושים מהעולם הזה שהיה הולך אליהם והיה מספר להם כל מצפוני לבו וכל מחסורי נפשו והם מאד נהנו לשמוע זאת ממנו אבל אף פעם לא היה מי שיעזור לו באמת

היה יהודי צדיק בטבריה "ר' מוטל מסלונים" שלימים הפך להיות האדמו''ר של סלאנים

ר' מוטל מסלאנים נולד לאביו ר' יהודה לייב, בר"ח תמוז שנת תרכ"ח, בעיר סלאנים. בהיותו כבן שש התלווה עם אביו כשביקר בהיכל רבו "היסוד העבודה", והילד סירב לקבל פרוסת עוגה, האב הצטער על סירובו של הילד, אך ה"יסוד העבודה" הרגיעו באומרו: "ילד פיקח הוא, אינו אוהב מיני מתיקה". וכך עד זקנה ושיבה, מאס בכל סוגי מיני מתיקה!. ובעת קבלת פרידה בטרם נסיעתם לארץ ישראל פנה ה"יסוד העבודה" אל ר' מוטל שהיה ילד צעיר עדיין ואמר לו: "ראה נא, בני. חובה היא ליזכור את הבורא בכל עת – אבל לכל הפחות תשגיח על כך, שלא תעבור עליך רבע שעה שלא תזכור בו ית'!". שמונים שנה עברו מאז וביום פורים אמר ר' מוטיל בינו לבין עצמו "מעולם לא הסחתי את דעתי מהבורא ית'" "כך הורני "היסוד העבודה" וכך קיימתי".
העמיד תלמידים הרבה ויצק מים מגדולי הדור ובשביל כך נסע לחו"ל לשמש צדיקים למשך שלושים שנה וחזר לא"י בשנת תר"ע (בדיוק כשהתמלא לר' ישראל בער שלש עשרה שנה שהיה צריך מדריך לעבודת ה') והיה אז כבין חמישים, היו רואים אותו שוקד על תלמודו יומם ולילה בכל קנייני התורה במיעוט תענוג ובמיעוט שיחה ובמיעוט שינה ובמיעוט שחוק – באימה וביראה בענווה, בשמחה ובטהרה. התמדתו הנפלאה חורגת מדרך הטבע, מסוגל הוא ללמוד יממה רצופה כשהוא מפסיק באמצע לתפלה בלבד, כל רגע ורגע חשוב ויקר אצלו לא פסק פומיה מגירסא באורייתא, מתהלך הוא כשרף עלי אדמות, ישן מעט, וכמעט ואינו אוכל כי אם כפי ההכרח.  

והנה והיות ואותו יהודי נעלה ר' מוטיל מסלאנים ראה את עבודתו של ישראל בער הצעיר ואופן חיפושו לדרך האמת וכן את מצוקת משפחתו שאביו עיוור והוריו עניים, קיבל על עצמו לטפל בילד המחונן הזה, והיה מזמין אותו הבייתה, לומד עימו, ומראה לו את הדרך הנכון והישר לעבודת ה'. והיה לומד עימו זוהר, גמרא, משניות וחסידות.
וישראל בער סוף סוף לעומת האחרים מצא מי שיכול קצת לעורר אותו לעבודת ה' והיה מכנהו "הרבי שלי". וזה היה חידוש גדול בכל טבריא שר' מוטיל הגדול לומד עם נער צעיר והיו רואים זאת לגדולה של ר' מוטיל על הנאמר בגמרא "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" ואכן כך היה.
וסיפר עליו ר' ישראל בער שכל הזמן היה רואה אתר' מוטיל לומד לא  היה רגע אחד שראה אותו בלי לימוד ובקטנותו הוא חשב שהוא מלאך ה' ממש והיה מתוודה לפניו כל לבו ומצוקותיו שהיה לו בעבודת ה' והוא היה עוזר לו קצת ועיקר ההתחזקות שהיה לו ממנו היה בעניין לימוד תורה, כי ר' מוטיל קבע איתו סדרים ללימוד התורה מידי יום ביומו מחוץ לסדרי הישיבה והיו לומדים סדרים ארוכים וחריפים המתאימים לגדול כמו ר' מוטיל ור' ישראל בער ראה בזאת זכייה גדולה ומתנה משמים

היה עוד יהודי צדיק ירא שמים ותלמיד חכם בתכלית והיה עוזר לכל נזקק הוא היה  התלמיד החפץ חיים "ר' צבי רוזנטל" והיה לו כינוי ר' הירש ליטוואק (כינו אותו על כך שהיה "חסיד" כקרלין ולמדן כמו "סלאנים") והיה ירא שמיים גדול ולמד הרבה ספרי מוסר וידע הראשית חכמה בע"פ מילה במילה והיה מסיים אותו כל חודש ובטבריא שהייתה עיירה קטנה כולם דיברו ממנו והאריכו אותו בצורה יוצאת מן הכלל

וישראל בער הצעיר ראה את גדולתו בכל מקצועות התורה והעבודה ונדבק בו והיה קשר גדול ביניהם ועיקר ההתחזקות שהיה לו ממנו היה בעניין התפלה כי ר' צבי קבע עימו ללמוד מוסר ויראת שמים ובפרט שר' צבי היה בלול ושנון בכל הספר ראשית חכמה שהוא ספר של הרבה יראת שמים ואהבת ה' וסדרי הלימוד עם ר' צבי היו מאד נעלים בעבור ישראל בער הצעיר

ור' ישראל בער לעת זקנתו אמר שכל ההתקרבויות שלו היו על מנת שיגיע בסוף לרבינו משום שמכל הרבנים והצדיקים שהיו עימו בקשר למרות גדולתם וצדקותם לא היה לו סיפוק והרגש אמיתי ועלייה בעבודת ה' למרות שהחזיק מהם והעריך אותם מאד אבל עדיין לא פשטו לו את כל הספיקות שהיה לו בעבודת ה' וכל ההתלבטויות שהיה  לו וזה גרם לו צער עמוק שאין מי שמבין אותו ולא היה מי שידבר איתו באמת כרצונו והיה בעצבות ושבור לרסיסים ולא הבין איך זה שמצדיקים כאלה גדולים שכולם מרננים אחריהם קדוש והוא עדיין מרגיש שזה לא זה אך עי"ז בעצמו זכה להתקרב יותר לה' מחמת שנכנסו בו געגועים גדולים להשי"ת ורצון חזק ותקיף לעשות הכל למענו ית' וחיפש את ה' ביתר שאת ויתר עוז בחיפוש אחר חיפוש בערגה בכיסופים וגעגועים אמיתיים אחר השי"ת הכל למען הזכייה לדבוק בו יתברך

אין תגובות: