סיפור מחייו של סבא [6]


לאחר כמה שנים שכבר התגדל ונהיה בגיל עשר הוא היה מתמיד מאד גדול בעבודת התפלה והיה מתפלל בהתלהבות גדול מאד ובפרט  היותו חסיד קרליני שמתפללים בכוח גדול וחזק והיה מתפלל יותר טוב מכל הילדים כמו שסופרים כסף באהבה ובחשק והוא היה מתפלל בהתלהבות ובצעקות גדולות וכמובא בספר ליקוטי הלכות - הלכות תפלה הלכה ה על עניין התפלה בכוח וזה לשונו: "כי עקדת יצחק זה בחינת מסירת נפש שמסר נפשו למות בשביל השם יתברך, וזה בחינת תפלה בכח שצריכין להניח כל כחו וחיותו בתוך דבורי התפלה שזה בחינת מסירת נפש בחינת עקדת יצחק שמסר כל חיותו בשביל השם יתברך"

ור' ישראל בער כנראה מתוך עדינות נפשו כבר השתוקק לעבודות התפלה כפי שחסיד ברסלב צריל להתפלל למרות שהוא עוד לא היה מקורב
עד כדי כך שיום אחד ראה אותו, יהודי זקן הנקרא בשם ר' יעקב קציר חסיד בויאן את אופן עבודתו בתפלה והתפלא מאד מגודל המתיקות שהייתה לו לילד בגיל כזה צעיר איך הוא שם את כל הכוחות שלו בתפלה והחליט בדעתו שהוא צריך לעודד אותו וכל יום היה שם לו כמה פרוטות בין דפי התפלה וישראל בער זה מזה שנים שהוא חושק וכוסף ומתגעגע להסידור הגדול "כל בו" והיה סידור עבה מאד שהיו כל התפלות נמצאים שם כולל תהילים ותיקון חצות ומעמדות וכל מיני תחינות ובקשות והוא ממש כסף מאד שיהיה לו כזה סידור וכשראה שר' יעקב קציר נותן לו את הפרוטות האלה החליט בדעתו שהוא שומר את הכסף עד שיהיה לו מספיק לקנות סידור "הכל בו" עד שעברו הימים והחודשים והיה לו כבר את הכסף לקנות את הסידור אבל סידור כזה לא קונים רק בירושלים ורק אצל מומחה בספרים מיוחדים ושם הוא בנמצא ושלח את אימו שתקנה לו את הסידור בירושלים ואז לנסוע לירושלים מטבריא זה היה סיפור גדול היו צריכים לנסוע על חמור עד חיפה ומשם היה רכב מיוחד שהיה נוסע לירושלים וזה לא היה כל יום רק מתי שהיה כמה אנשים שנסעו לירושלים שיכלו למלאות את האוטו ורק אז היו נוסעים והכלל שישראל בער הצעיר חיכה ימים על גבי ימים מתי כבר יבא הסידור וכשאימו הגיע לבית עם הסידור הוא בכה מרוב שמחה וסיפר ר' ישראל בער שהוא רצה לאכול את הדפים מרוב תענוג שהיה לו כשקיבל את הסידור סוף סוף לאחר כמה שבועות של געגועים אחר הסידור הנ"ל

 מאידך ישראל בער היו לו רצונות חזקים ותקיפים להיות יהודי כשר וצדיק ולהתקרב לה' ומאידך היו לו מלחמות כבדות וגדולות מאד עם היצר הרע שביקש לעקור אותו משני עולמות ולכן על כך השתדל להשתמש בכל התפילות שהיו רשומים בהסידור מני אז היה קם בכל לילה לפני עלות השחר ועורך תיקון חצות ומתפלל שאר תחינות ובקשות המיוחדים שהיו כתובים בסידור המיוחד והיה אומר גם כן מעמדות ושאר אמירות חשובות
והייתה לו מנורת נפט קטנה שהיה לוקח עימו בשביל ללמוד בלילה כי אז לא היה חשמל ותמיד אימו הייתה צועקת עליו שלא יישאר מספיק נפט לשבת אז הוא היה אוסף תמיד שאריות של שמן מן המאכלים והנרות של קודש בשביל להדליק נר ללילה אבל זה לא היה מספיק אז אף על פי כן ישראל בער הצעיר לא יכל להתאפק מפני התענוג הרב שהיה מרגיש בעבודת ה' החדשה שלו והיה לוקח שוב את מנורת הנפט
ולאחר מכן היה הולך למקווה לטבול והולך להתפלל עם הציבור ביחד עם אביו בנץ למרות שאימו לא נתנה לו לעשות זאת היה מבקש מאביו שלא תאמר לאימה כי היא תמנע ממנו לעשות זאת ואביו שראה את גדול מידת האמת שהיה בו ושהוא רוצה להיות צדיק וחסיד לא היה אומר לאימה

הבית שגר בו ישראל בער ומשפחתו הייתה כמין מערה קטנה בתוך האדמה ללא חלונות מוקפות בארבע קירות של אבן והחום הגדול ששרר בטבריה היה אדיר ובלילה היה ג"כ חם ומטבע האבן לשמור את החום ובלילה האבנים היו פולטים את החום שצברו כל היום ושרר שם חום נורא ור' ישראל בער סיפר שהוא סבל מאד מאד מזה והוא היה לו מזה עגמת נפש גדולה מאד והיה קשה לו מאד לעבוד את ה' כרצונו  מפני שהיה קשה מאד ללכת לישון מוקדם בשביל לקום ג"כ מוקדם וכשהיה כבר מתעורר בשעות הלילה זה היה מאד מפריע לו מאד החום אך גם על זה לא הסתכל כי שם נפשו בכפו שהוא רוצה להיות עובד ה' וצדיק

וגם לפני שהלך לישון רצה לטעום מאומה ולחם לבד זה לא מספיק ומטבע הרעב הוא שקשה לו להירדם על קיבה ריקה "מחצות עד הבוקר זה הרבה זמן להיות ער ואז לא אוכלים ומה יהיה אם כבר עכשיו אני רעב מה יהיה בלילה והיה לי רק חתיכת לחם אבל מזה הבנתי שטות עולם הזה עניות הוא מתנה גדולה עם בטן מלאה קשה לעבוד את ה' ישנים הרבה וחזק"

וכך התחיל לבו של ישראל בער לבעור להשם יתברך לזכות ליראת שמים ואמונה וכן היה רצונו לנקות את עצמו לגמרי מכל הבלי תאוות עולם הזה ורק לעבוד את ה' בלבד ולא לעסוק בשום מלאכה או עבודה ורצה לענות את נפשו בכל מיני תעניות וסיגופים בער"ח ובעשי"ת ושני וחמישי ושני היה מתענה מגיל שש ואמו שהייתה מסורה ביותר הייתה צועקת עליו וריחמה עליו "מה יהיה עם הילד הזה שנולד חולה ועושה סיגופים הוא ימות מהר" וגרם צער בכך לאימו אך הוא לא שת לבו לבלבולי היצר והמשיך בעבודתו כאילו כלום לא קרה  

אין תגובות: