מעשה נורא - אין יאוש


פעם אחד, היה איש אחד, שהיה עשיר גדול, והיה יושב בחנות עם כמה סחורות כדרך החנונים, ובאו אליו גנבים וגנבו ממנו הונו ורכושו ונתדלדל הרבה.
והלך וקיבץ את יתר הפלטה ועשה לו מעמד וחזר וקנה סחורות ושוב נעשה חנווני. וחזרו ובאו אליו גנבים וגנבו את יתר הפלטה והונו הנשאר גם-כן ממנו. וחזר שוב וקיבץ ממעט פלטה הנשארת לו ומהתכשיטין של אשתו וחזר ועשה לו איזה מעמד בחנות לפרנס את ביתו, וחזרו ובאו אליו גנבים וגנבו את יתר הפליטה הנשארת עד שנתדלדל מאוד ונשאר ביתו ריקן מכל.

והלך וקיבץ לאיזה סך מועט מאוד וקנה לו סחורות קטנים והלך על הכפרים כדרך העניים שנושאים חבילות עם מחטין וצינורות וכיוצא בזה, דברים קטנים. והיה הולך על הכפרים כדי לתת לחם לביתו. והיה מחליף עם הערלים מחטין על עופות וביצים וכיוצא כדרך העניים כאלו.
פעם אחד היה הולך מן הכפרים ונשא עמו מעט סחורתו ואיזה מיני מאכל ופגע בו שודד אחד רוכב על הסוס, ונשא אצלו שתי חבילות גדולות ורצה לגוזלו, והתחיל לבכות ולהתחנן אליו והוא לא השגיח על זה וגזל ממנו גם זה המעט שהיה לו, ונשאר ריקן מכל וכל.

והיה הולך ובוכה מאוד ונפשו מרה לו מאוד, כי לא היה די בצרות הראשונות שנתדלדל כל כך מעשירות כזה, גם מעט חיותו בצמצום טרפו ממנו...
בתוך כך הביט וראה והנה נפל השודד הנ"ל מן הסוס, והיה רוצה לקום ועמד עליו הסוס ודרסו ברגליו על ראשו ונפל שם השודד ונהרג. והלך האיש הנגזל לשם וראה שהגזלן שלו נופל מת ארצה, ופתח את החבילות של הגזלן ומצא שם כל סחורותיו והונו ורכושו שגנבו ממנו מתחילה ועד סוף.
וחזר בשלום לביתו ונעשה עשיר כבתחילה.

אין תגובות: