תקס"ט חלם לו:
שהיה קבוץ אחד של יהודים עם מנהיג אחד שהיה גדול מאוד בעולם. וגזרו גזרה להרוג את כל היהודים. והמנהיג נפל על עצה: שצריכין לשנות עצמו לערל. והלך וקרא אומן וגילח לו הזקן עם הפאות.
ואחר-כך נתברר שהוא שקר, שלא נגזר כלל הגזרה הנ"ל.
כמה בושה הגיע לאותו מנהיג.. בוודאי לא היה אפשר לו להתראות לפני העולם והוצרך לעקור ולברוח. ואיך יוצאין מן הפתח? ואיך שוכרין עגלה? וכיוצא בזה, בודאי היה לו בושה וכלמה גדולה מאוד אשר אי אפשר לבאר. ובודאי הוצרך לישב איזה זמן אצל ערל עד שיצמח זקנו.
זה הראו לו (לרבנו, בחלום) נגד המפורסם של עכשיו וכו':

אין תגובות: