יום שני, 10 באוקטובר 2011


ללמד בנחת
אמר: שמה שהמלמדים דוחקים את התינוק ביותר, על-ידי-זה אינו יודע התינוק כלל, רק צריכין להיות אומן גדול בזה, ללמד את התינוק בהדרגה בלי איום הרבה ובלי דוחק יותר, ועל-ידי-זה יתפוס יותר בנקל.

ומעשה שהיה כך היה: שתינוק אחד הוליכו אביו לרבנו ז"ל ולימד אותו בכל הדרך שכאשר יתנו לו משקה לשתות שיאמר "סברי מרנן ורבנן" וכו' וחזר עמו הרבה הרבה מאוד למען יזכור היטב ולא יתבלבל. אחר-כך כשבא התינוק לרבנו ז"ל והתחיל לומר "סברי" לא היה יכול לומר כלל ונתבלבל מאוד.
ענה רבנו ז"ל ואמר לאביו: "אתם בוודאי לימדתם עמו הרבה והכבדתם עליו מאוד שיזכור לומר סברי וכו' כסדר, ובשביל זה אינו יכול עכשיו לומר כלום, אם לא הייתם חוזרים כל-כך, בוודאי היה יכול לומר כראוי.
חיי מוהר"ן תל"ב

אין תגובות: