יום חמישי, 1 בספטמבר 2011

אחד היה אברהם



"אחד היה אברהם"
"אחד היה אברהם". היינו שחשב תמיד שהוא רק אחד בעולם ולא הסתכל על שום מונע ומעכב ומבלבל.
כמו שיש כמה מניעות מרשעים הרוצים למונעו בכמה הסתות ופיתויים וליצנות או בהתגרות המחלוקת שמרבים עליו, כמו כן יש גם כן לפעמים כמה מניעות וחלישות הדעת אפילו מחבריו ואוהביו הכשרים באמת.
המשכיל החפץ באמת, יבין מדעתו, כי כנגד כל מיני מניעות כאלו, צריכים לילך בדרך "אחד היה אברהם", ולא יסתכל על חברו כלל.
להתנהג בדרכי התמימות ולהיות בשמחה תמיד אפילו בעניות ודחקות גדול, וגם אם עבודתו ותפילתו אינה בשלמות כלל. אף על פי כן יהיה שמח בחלקו תמיד.
לא יסתכל על העולם כלל, שיש הרבה שיש להם פרנסה בשפע, וגם בעבודת השם בתורה ותפילה נדמה לו שהם גדולים ממנו אלפים מדרגות, אף על פי שלא ראה מהם יגיעות כאלה והוא התייגע כל כך ולא זכה לזה והוא בעניות ובשפלות גדול בגשמיות וברוחניות. אף על פי כן אל יפול בדעתו מזה כלל ויהיה שמח בחלקו ויחיה את עצמו בכל עת במה שיוכל.
כל נקודה טובה שמרוויח לפעמים יהיה יקר בעיניו מאוד ויודה להשם יתברך אשר הפליא חסדו עמו לזכות לזה על כל פנים. ומה אכפת ליה מה שחברו גדול וטוב ממנו? טוב ה' לכל! –
התם אמר "מה אכפת לי בזה? זה מעשה שלו וזה מעשה שלי", והוא היה משתעשע ושמח מאוד במלאכתו אף על פי שלא הייתה בשלמות הראוי, וגם במעט הרוח שהרוויח מיד ליד אחרי עמל ויגיעה רבה ולא הסתכל על אחרים כלל כנ"ל

אין תגובות: