יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

כל עמה נאנחים (איכה א:יא)

כתוב במגילת איכה בפירוש שכל עם ישראל יהיו ננחים ["ואל תאמר שאינו כן מפני האל"ף שאינה יסודית, הרי לנו תיבות שאין בראשם אל"ף, ונתוספה אל"ף בראשם וכו'" - רש"י בראשית כה:ג, וע"ע רש"י ויחי מט עה"פ ולו יקהת, ורש"י שמות י:כא. וע"ע בסוף לקוטי מוהר"ן בהשמטות ותורות מכתב יד רבינו בעצמו על תורה קט, שרבינו משתמש במלה זו 'נאנח' מה שבפנים בספר רבי נתן כתב מילים אחרים]. אכן צ"ע למה ירמיה מקונן על זה, והיה ניתן ליישב שידוע שכדי להגיע להיות ננח צריכים לסבול הרבה, ועל זה מקונן ירמיה, שבודאי סבלו הרבה מאד, אכן עדיין קשה דאם כולם נאנחים איך יכול להיות שכולם מבקשים לחם? ועוד קשה דלעיל (א:ד) כתוב כהניה נאנחים, שמשמע שרק הכהנים הם ננחים. וי"ל ע"פ מש"כ רש"י בפרשת בהעלותך עה"פ ויהי העם כמתאננים רע באזני ה' (במדבר יא:א) ז"ל אין העם אלא רשעים, וכן הוא אומר מה אעשה לעם הזה, ואומר העם הרע הזה, וכשהם כשרים קרואים עמי שנאמר שלח עמי, עמי מה עשיתי לך, עכ"ל. והנה דברי רש"י צריכים ביאור דהרי מצינו בכמה מקומות בתוה"ק שבני ישראל הכשרים קרואים העם, והמפרשים האריכו בזה, אכן זה פשוט וברור כאשר כתוב "עמה" תחת לכתוב "עמי" שמוכח שזה בכלל מש"כ רש"י שקאי על הרשעים. וזה מה שכתבנו למעלה, שבדרך כלל רק אלו שסבלו הרבה, ברוחניות ובגשמיות, מבקשים ומחפשים את הננח. ועל זה מקונן ירמיה שרק הכהנים ננחים, אבל השאר 'מבלי באי מועד', ורק 'וכל עמה', הגרועים והפחותים אלו שמבקשים לחם, הם המבקשים ננח.

וראוי לציין מה דאיתא במדרש רבה, איכה רבתי פרשה ב, חנינא בר יצחק תמה זכות אבותיהן. רבי הושעיא שלח ואמר לרבי סימון בשביל שאת שרוי בביתו של קצין מפני מה אין אתה מוכיחן, אמר לו הלואי נהוי מאותן שכתוב בהן הנאנחים!!!!!!!

אין תגובות: