אויי לנו

וְעַתָּה מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרֵנוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מֵאַיִן וּמֵאַיִן נְבַקֵּשׁ עֵזֶר וּתְרוּפָה וְהַצָּלָה לְחוֹלִים נְגוּעִים וּמְעֻנִּים כָּמוֹנוּ הַיּוֹם בַּדּוֹר הַזֶּה. הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבֵינוּ, כִּי אֵין מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבֵי הַנֶּפֶשׁ הָרְחוֹקָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחַי הַחַיִּים, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, הַחַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. "שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת וְשַׁעֲרוּ" כִּי נֶחֱרַבְנוּ מְאֹד, אוֹי לָנוּ שֶׁהֶחֱרַבְנוּ אֶת בֵּית הַחָכְמָה וְשָׂרַפְנוּ אֶת הֵיכָלֵי הַשֵּׂכֶל, וְהִגְלִינוּ אֶת דַּעְתֵּנוּ לְמָקוֹם שֶׁהִגְלִינוּ. אוֹי לָנוּ מְאֹד, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ: (י' תנינא)