בלקוטי הלכות רבי נתן מסביר ע"י תורת רבינו למה אומרים בהטבת חלום לך אכול בשמחה, ובצוואת ר' יהודה החסיד כתוב לא לומר אותה כי היא ר"ת אבל.
ובאמת זה נושא שלם שבעזה"י נכתוב על זה, שלכאו' הסגנון של מוהרנ"ת בלקוטי הלכות זה להביא מה עמא דבר, דהיינו מה שבני אדם יהודים נוהגין מזמן והוא מסביר אותו על דרך רבינו, ולכאו' אין זה לקבוע שזה דוקא ההלכה לעשות כן, רק שכן יש נוהגין וראוי להטעים דרכיהם על פי רבינו.
תגובה 1:
תלוי מה כתוב בליקוטי הלכות.
יש דברים שרבי נתן כותב נחרצות, למשל נגד מי ששותה ואוכל לפני התפילה (מלבד מי שחולה וכו')
אבל יש דברים שלא.
לגבי צוואת רבי יהודה החסיד, יש מחלוקת בפוסקים אם היא מחייבת, ולהלכה למעשה אומרים שיש לחוש לכתחילה לחלק ממה שכתוב שם, אך יש פוסקים שאומרים שזה רק לצאצאיו ולכן אין לחוש.
אני חושב שהספרדים כן אומרים "לך אכול בשמחה לחמך"
פרסום תגובה