תפילה לט' באב 1

וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וּתְלַמְּדֵנוּ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת אֵיךְ לְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל־עֵת. וּבִפְרָט בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ וּבַיָּמִים שֶׁל בֵּין הַמְּצָרִים וּבִפְרָט בְּתִשְׁעָה בְּאָב לוֹמַר "אֵיכָה" וְקִינוֹת בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְנִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פְּנֵי יְהֹוָה. נִתֵּן בֶּעָפָר פִּינוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה. נִבְטּשׁ רֹאשֵׁינוּ בְּכוֹתְלֵי בֵיתֵינוּ עַל עֹצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, אֲשֶׁר זֶה כַמָּה שָׁנִים, אֲשֶׁר חָרְבָה עִירֵנוּ וְשָׁמֵם בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וּבְכָל יוֹם צָרָתוֹ מְרֻבֶּה מֵחֲבֵרוֹ. וּבִפְרָט עַתָּה אֲשֶׁר יָצְאוּ גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמְשֻׁנּוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר אִי־אֶפְשַׁר לְסוֹבְלָם, וְחַיֵּינוּ תְלוּיִים מִנֶּגֶד מִפַּחַד לְבָבֵנוּ מִשְּׁאָר הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת הַנִּשְׁמָעִין שֶׁרוֹצִים לִגְזֹר חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִיצְלָן. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ.

מָלֵא רַחֲמִים, עָזְרֵנוּ שֶׁנַּרְגִּישׁ צָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְצָרוֹת נַפְשֵׁנוּ בְּלִבֵּנוּ הֵיטֵב, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהֹוָה צְבָאוֹת בֶּאֱמֶת עַל גֹּדֶל פִּשְׁעֵנוּ וְרִבּוּי עֲוֹנוֹתֵינוּ וְעֹצֶם קַשְׁיוּת עָרְפֵּנוּ, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ אֶת גָּלוּתֵנוּ וְגָרְמוּ לָנוּ אֶת כָּל צָרוֹתֵינוּ. "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם". נִתְפֹּס אוּמְנוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לִצְעֹק וְלִזְעֹק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה. נְשׁוֹטֵט בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת וְנִתְפַּלֵּל וְנַעְתִּיר וְנִזְעַק וְנִתְחַנֵּן אֶל יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן, "עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהֹוָה מִשָּׁמָיִם". (ליקוטי תפילות קמ"ב)