להאמין בהשם יתברך, שאפילו בדרך טבע יפרנס את עולמו

בפרשת השבועה, בהעלותך, יש קטע בפירוש הרמב"ן שלע"ד הוא מהכי חזקים ומבוססים מכל פירושו, ולא בכדי השמיטו אותו התוכנית ת"א שהם סומכים על המפוסמים של שקר...

דברי הרמב"ן הם באים לפרש מה שמשה רבינו שאל את השם יתברך איך הוא יתברך ימציא אוכל לכל עם ישראל (פרק יא פסוק כב) וזה לשונו: אבל הענין בעצמו תמה, כמו שאמר רבי שמעון, מי שכתוב בו בכל ביתי נאמן הוא, יאמר אין המקום מספיק להם. ועוד כי כלם ראו כבר נפלאות גדולות מזו. ור"א תרץ כי משה היה חושב שלא יחדש השם מופת כי אם להצדיק נביאו. וגם זה איננו נכון בעיני, כי כבר עשה עמהם כזה בשליו ראשון, וכן במים, ובמן, כי כלם על תלונותם נתנו להם. והנכון אצלי, כי כאשר יעשה השם אותות ומופתים לישראל חסד הם מאתו, וכלן לטוב להם, כי טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, זולתי כאשר יצא הקצ. על עוברי רצונו שיעשה עמהם באף ובמדת הדין לרעה גמורה. והנה אין בנסים רק טובה גמורה שלמה ברחמים או נקמה במדת הדין. אבל עתה כשאמר לו שיתן להם שאלתם ויאכלו בשר עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא, ידע משה רבינו שלא יהיה אות מאת השם לברות להם בשר כאשר נתן להם דגן שמים, כענין שאימרו חכמים אין דבר טמא יורד מן השמים. ועוד כי כל הנסים יודיעם למשה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, הנני עמד לפניך שם על הצור, אבל בכאן שאמר לו ואל העם תאמר התקדשו למחר, ולא הודיעו, הבין משה שלא יהיה זה בנס מאתו יתברך. ועל כן שאל בתמיה מה יעשה להם כדרך כל הארץ, אם ישחט להם צאן ובקר מכל סביבותיהם לא יספיק להם, ואם יאסף להם כל דבי הים אשר במקום ההוא הקרוב להם לא יסיק להם. והשם השיבו, כי אין יד השם קצרה להתת להם שאלתם גם בדרך המקרים. וזה טעם היקרך דברי אם לא. ואמר "היד ה' תקצר", כלשון ויין מלכות רב כיד המלך, ולא אמר ה' "הממני יפלא כל דבר", כי לא יעשה זה בממופת. וכן היה, שנסע רוח מאת השם, כמנהגו של עולם, לא רוח ים חזק מאד, ולא רוח קדים עזה, כאשר יזכיר במופתים, אבל רוח סתם כנהוגים, ויגז שלוים מן הים, לא שנבראו עתה בעבורם, ואין בדבר חדוש מטבעו של עולם, ועוד שכבר היה להם כן, ולא חדש עתה רק שיהיו שלוים רבים מאד, עכ"ל.

וזה דבר נפלא מאד, שצריכים להאמין שהשם יתברך יתן פרנסה, אפילו בדרך מקרה, ואם לא מאמינים בזה ח"ו "היד ה' תקצור"!!! ודבר זה תשובה לכל העולם שאומרים שאסור לסמוך על נס וצריכים להשתדל בפרנסה, שדבריהם קרובים מאד לאפיקורסות וכפירה ח"ו, ודברי הרמב"ן ברורים, שאין זה סמיכות על הנס, רק אמונה פשוטה, שהשם יתברך כל יכול לזן ולפרנס את כל העולם אפילו בדרך טבע.

והעיקר נ נח נחמ נחמן מאומן

אין תגובות: