יום חמישי, 3 במרץ 2011

וּצְרִיכִין לְהַזְהִיר וּלְהַזְכִּיר אוֹתָם אַזְהָרָה זֹאת אַלַפִים פְּעָמִים שֶׁיִּזְכְּרוּ מְאֹד בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה אֶת הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁיּוּכַל לְתַקְּנָם בֶּאֱמֶת לַנֶּצַח. כִּי בְּוַדַּאי אֵין הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה אַחֲרֵי הַגּוּף הַגַּשְׁמִי שֶׁל הַצַּדִּיק כִּי אִם אַחֲרֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ

אין תגובות: