יום חמישי, 20 בינואר 2011

צדיקים שרים נ נח תמיד!


בשלח טו:א אז ישיר משה פרש"י אז כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה וכו' אבל מדרשו אמרו רז"ל מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה וכו'. ואין לומר וליישב לשון הזה כשאר דברים הנכתבים בלשון עתיד והן מיד, כגון ככה יעשה איוב, על פי ה' יחנו, ויש אשר ישכון הענן, לפי שהן דבר ההווה תמיד, ונופל בו בין לשון עתיד ובין לשון עבר, אבל זה שלא היה אלא לשעה, אינו יכול לישבו בלשון הזה עכ"ל. וחשבתי שבסתמא משה רבינו היה תמיד שר להשם יתברך, וכמה ימים אח"כ מצאת ת"ל בתרגום יב"ע במשלי (טו:כח) עה"פ לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות שתרגם ז"ל לבא דצדיקא רנן בהימנותא! ויש לומר עוד ש"רנן" זה ראשי תיבות: רבי נחמן נתן, שרבינו גילה שענינו סוד גדול.
 
נ נח נחמ נחמן מאומן!

אין תגובות: