יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

אבי הנחל קלז


יש שני ציפורים, אחד זכר ואחד נקבה, והם רק זוג אחד בעולם. והשני ציפורים הנ"ל נתעו ונתרחקו זה מזה עד שאין יכולין למצוא אחד את חברו, וכשמגיע הלילה, אז מיללין בקול יללה גדולה מאוד, כי כל אחד מילל על זוגו. והשני ציפורים אלו מרמזים בשורשם על יחוד קודשא בריך הוא וכנסת ישראל.
ויש צדיק אחד, שיש לו צוואר יפה ונפלא מאוד וקול נפלא מאוד, וכל מיני קולות שבעולם כולם הוא יכול להוציא בקולו, היינו, כי הוא יכול לכוון לעשות בקולו כל מיני הקולות שיש בעולם, של כל מיני חיות ועופות ושל כל מיני כלי שיר וכיוצא בזה. וגם הוא יכול להשליך קולות, היינו, שבמקום שהוא מוציא הקול לא יהיה נשמע הקול כלל, רק ברחוק יהיה נשמע שם הקול, ועל ידי זה הוא יכול להמשיך ולחבר השתי ציפורים הרחוקים, שנתעו זה מזה, וליחדם זה עם זה ולהשקיט יללתם, ולגמור התיקון בשלמות, כי עיקר הגאולה תלוי בחיבור שני הציפורים הנזכרים לעיל.
אך מחמת שיש הבלי עולם, וזה הצדיק הנ"ל אינו רוצה להוציא שום הבל ורוח נשימה בהבלי העולם, על כן הוא דייקא נראה בעיני העולם כמו שצווארו עקום, כי הוא באמת מעקם צווארו לגמרי מהבלי העולם, ואינו רוצה להוציא שום הבל ורוח בהבלי העולם, אבל באמת אין צוארו עקום כלל, רק אדרבה, יש לו צוואר שווה ויפה מאוד, כנ"ל.

אין תגובות: