חיי מוהר"ן שצ"א
שמעתי בשמו ז"ל שספר משל נאה, לענין מה שמרבה לגלות כל-כך תורות נפלאות ומעשיות ושיחות נפלאות ונוראות, אף-על-פי שאינו נראה עדיין שיעשו פעולתם בשלמות באנשי-שלומנו כמו שהיה ראוי להם:
וסיפר לענין זה:
ממלך אחד שחלה בנו יחידו ביותר, עד שכל הרופאים משכו ידיהם ממנו ונתיאשו מרפואתו. בתוך כך בא רופא מופלג בחכמה מאוד וביקש המלך ממנו בתחנונים גדולים להשתדל עם בנו. והשיב לו האמת, שרפואתו קשה ורחוקה מאוד, אף-על-פי-כן, אם יעשו עוד תחבולה אחת אזי אפשר דאפשר שיהיה לו רפואה.
"אך איני יודע אם לומר לך זאת התחבולה, מחמת שהיא דבר קשה וכבד מאוד". והפציר בו המלך מאד לגלות לו התחבולה.
ואמר לו: "תדע, שבנך הוא חולה מסכן מאוד בתכלית, עד שכבר אי אפשר ליתן לו לתוך פיו אפילו טיפה אחת מסממני הרפואות. אך איך שיש סממני רפואות יקרות כאלה, אשר צלוחית אחת קטנה מאוד עולה לסך אלפי אלפים, וצריכין למלאות חביות מלא מסממנים היקרים האלה, וליקח בדליים מלאים מסממנים האלה ולשפוך על בנך החולה. וממילא מובן שכל הסממנים היקרים האלה ילכו לאבוד לגמרי, אך אף-על-פי-כן יתחזק גופו מעט על-ידי-זה. ואולי מתוך שישפכו עליו הרבה כל-כך יכנס לתוך פיו גם-כן איזה טיפה על-כל-פנים, על-ידי-זה אפשר שיהיה לו רפואה".
ותכף ומיד נתרצה המלך לזה, וציוה לעשות כן, ועל-ידי-זה נתרפא הבן מלך.
והנמשל מובן ממילא שדיקא מחמת שאנו חולים מדוכאים בחולי הנפש כל-כך רחמנא לצלן. על-כן מוכרח הצדיק הרופא נאמן לשפוך עלינו סממנים יקרים ונוראים מאוד. אף-על-פי שלכאורה נראה שכמעט הכל הולך לאבוד חס ושלום, אף-על-פי-כן ריח טוב קולט, וברבות הימים אולי נזכה לחטוף מהם איזה טיפה יקרה ונפלאה לתוך פינו ופנימיותנו, עד שעל-ידי-זה אולי יש תקוה לזכות לרפואה שלמה ברוחניות וגשמיות, אמן כן יהי רצון:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה