עִנְיָן זֶה, לְקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא דָּבָר קָשֶׁה וְכָבֵד מְאֹד, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּהֶכְרֵחַ לַעֲסֹק בָּזֶה, כִּי הוּא חִיּוּב עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לַעֲסֹק בָּזֶה כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי זֶה בְּחִינַת יִשּׁוּב הָעוֹלָם,