בספר עצות ישרות (חק ברסלב י' אלול אות ח, והוא תמצית מדברי מוהרנ"ת בליקוטי הלכות, הלכות תפלת המנחה הלכה א) כז"ל בכל היום טרוד האדם בעסקים, במשא ומתן שלו, שהוא בחינת שנה תפלת המנחה הוא, שיזכר בהשם יתברך ויתעורר משנתו, שהוא בחינת המשא ומתן, ויפסיק להתפלל מנחה, ועל כן תפלת המנחה היא בחינת ראש השנה, שהוא בחינת התעוררות השנה, כי יצחק תקן תפלת המנחה, שזה בחינת ראש השנה, פחד יצחק, ועל כן אז דינא שריא ומחמת שעקר יניקת החיצונים הוא מבחינת דינים, על כן גזרו אז, שלא יתחיל לאכל ובמלאכה, כדי שלא ישכח להתפלל, ואמרו רבותינו ז"ל: לעול יהא אדם זהיר בתפלת המנחה, כי אז צריך זהירות יותר מחמת הנ"ל, ע"כ.
מנחה – אותיות נחמן, רבינו הקדוש, שהוא הממונה על ראש השנה, והוא שהקים את התפלה וכו' וכו' .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה