ביאור הליקוטים סוף קנה
ז"ל ולאשר גם הצדיק בעצמו מוכח לחפש ולמצוא בכל עת חלקי רוחו ונשמתו [כמבואר ג"ז מדבריו ודברי מהרנ"ת ז"ל שמבאר בהם] הוכרח גם אדמו"ר ז"ל בעצמו למסור את נפשו לנסוע ולבוא ולקבוע שם מקומו לנצח, וכל אשר יצא משם לא היתה זולת על דעת לחזור ולבא לשם עם כל נפשות ישראל המוכרחים לכל זה, ולא להשתקע בחו"ל בתמידות, כמבואר מדבריו הקדושים [ליקוטי הלכות הל' נט"י לסעודה הלכה ד' אות ו' ובהלכות דברים הנוהגים בסעודה הלכה ד' אות ו' (וע"ש שהמדפיס ציין שהמ"מ הוא בטעות, אבל האמת יורה דרכו כי הכל תלוי בהשיר פשוט כפול שלוש מרובע, נ נח נחמ נחמן מאומן)] ובחיי מוהר"ן בסיפור נסיעתו לנאווריטש, שלפי שעה לבד הוא רועה בברסלב ושאר מקומות, אבל מקומו האמיתי והנצחי הוא בארצו ועירו לבד וכו' וכו''.
וכן נשמע מפי מוהרנ"ת ז"ל, שגם כל פטירתו לא היתה זולת בסיבת הדחי' מפני השעה וכו' וכו'.
קדש' קדשים' תהיה' סופי תיבות מש"ה, כי נשמת משה משיח נמצא בא"י ובחו"ל, ועיקר מקומות, במקום הקודש. ובא"י אותיות רב"י, ובחו"ל רי"ב, אבל העיקר, הוא לבוא מאותיות רי"ב לאותיות רב"י, עכ"ל.
וע"ש בתחילת דבריו שמדבר על החשיבות לגור בארץ ישראל, וכותב שאפילו מארץ ישראל יכולים להגיע לאומן, ועל כן אין למנוע מללכתו ולגור בארץ ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה