יום רביעי, 2 בפברואר 2000

עוד מה ששייך לספר הקדוש חיי מוהר"ן - חודש שבט 3

ספורים על רבי נתן זצ"ל

עט
אדיל בת רבינו ז"ל באה פ"א לר' נתן וסיפרה לו חלום שהבית הכנסת בברסלב היה מלא אנשים ועמדו מחוץ לפתח ודיברו שם שרבינו ז"ל צריך להגיע והחליט ביניהם שלא יתנו לו להיכנס בתוך זה הגיע רבינו ז"ל והלך לבית הכנסת כדרכו והראשון שעמד שם שהוא צריך לא ליתן לרבינו ז"ל להיכנס כשרבינו ז"ל הגיע אליו תכף פנה לצד ובכל זאת אמר לא אתן לרבינו ז"ל להיכנס כשרבינו ז"ל הגיע אליו גם הוא פנה לצד ואמר השלישי אבל אני לא אתן לו להיכנס וכך עבר על כולם ורבינו ז"ל הלך כדרכו עד מקומו ואמר ע"ז מוהרנ"ת כך הם הפסיעות שמוכרחים לפסוע פוסעים אבל לראות את הרגל עד הארץ לא רואים (אנ"ש אמרו על אמרה הזאת שתלויים בה הרבה דרכי חיים למי שמבין כידוע אצלנו).

פ
פ"א שאלה בת רבינו ז"ל למי שייך פתיחת הארון קודש קודם כל נדרי ואמרו שזה שייך לר' נתן אמרה היא ואתה באמת בחלום של ר' נתן יש השי"ת (פירשו אנ"ש עניין זה שבחלום האדם אפשר להכירו משום שזה מה שחושב באותו יום אז יש נייחא למוחין מה שהאדם אוהב הוא חולם בעיקר ואז רואים האהבות נפולות אבל הוא היה צריך לחלום מר' נתן כדי שיבין באמת למי שייך הפתיחה משום שר' נתן הוא היה חוללם על השי"ת כביכול ודי למבין).

פא
בעניין בצלים שרבינו ז"ל ציווה שלא לאכול היה מעשה כך פ"א נסעו ר' נתן ור' נפתלי בדרך והוציא אחד מהם בצל ורצה לאכול ואמר לו השני הרי הבעש"ט אמר שלא לאכול בצל רק בשבת וענה לו השני איני יודע כלום רק מה שאני שומע מרבינו ז"ל. מרבינו ז"ל לא שמעתי זאת כשבאו לרבינו ז"ל שאלו לו ואמר להם בלשון בתמיהה ובשבת מותר לאכול דבר המזיק?

פב
פ"א נסע רבינו ז"ל עם ר' נתן בדרך ויצא לקראתם כלבים וצעקו והוציא רבינו ז"ל את ראשו מהעגלה ואמר להם אני יודע אני יודע אני יודע מי אתה והלכו להם. פ"א נסע ר' נתן לבד (אחר הסתלקות רבינו ז"ל) על אותה הדרך ויצאו שוב כלבים ואמר להם ר' נתן כשנסעתי עם רבינו ז"ל יצאתם אמר לכם רבינו ז"ל אני יודע אני יודע אני יודע מי אתה והסתלקתם ואני אומר איני יודע איני יודע והלכו להם.

פג
מוהרנ"ת ז"ל סיפר לפני רבינו ז"ל איך שהוא נוהג בכל ליל שבת לחכות עד שכל הקהל ילכו מבית הכנסת ולקחו אורחים לביתם ואח"כ אם היה נשאר איזה אורח בזוי שלא לקחו שום אדם היה הוא לקוח אותו לביתו, פ"א היה לוקח אורח אחד לביתו בזוי מאד והיה בנו מסרב לשב אל השולחן כי היה מאוס לו והכה אותו מוהרנ"ת שישב דווקא אל השולחן אח"כ סיפר זאת לרבינו ז"ל כנ"ל ואמר לו רבינו ז"ל ראשית אני (חסר...), ע"כ

פד
ר' יצחק לייב תלמיד רבינו ז"ל ורבינו ז"ל אמר לר' נתן שאם הייתי מגלה לר' יצחק לייב חצי ממה שגליתי לכם היה נישרף הוא וכל העולם כולו ואמר ר' נתן שלא היה לו כלים לקבל.

ספורים על הרב מבארדיטשוב זצ"ל

פה
הרב הצדיק ר' לוי יצחק הרב מבארדיטשוב זצ"ל הי' תמיד עבודתו ותפלתו בהתלהבות גדול ונורא כידוע ובפרט ביום הכיפורים הקדוש. ופעם אחד הי' לו איזה אורח על יום הכיפורים ובמוצאי יום כיפורים נתן לו לשתות קאפי [קפה] ושכח ובמקום הקאפי נתן טאבאק ומזג לעצמו כוס קאפי כזה ולאורח ג"כ כוס קאפי כזה והוא שתה הקאפי הזה ולא הרגיש כלל. והאורח לא הי' יכול לשתות, ושאלו הרב מבארדיטשוב ז"ל מדוע אינו שותה והשיב לו שזה אינו קאפי רק טאבאק ונתפעל הרב מבארדיטשוב זצ"ל ואמר אינו מבין איך איש יהודי יכול במוצאי יום כיפור להרגיש ולידע בין קאפי לטאבאק (“איך פאר שטייא ניט וויא אזוי איוד קען מוצאי יום כיפור נאך אזא יום הקדוש פילין א חילוק צווישען קאפי אין צווישען טאבאק").

פו
וכן הי' פעם אחד מעשה כנ"ל אצל הרב הצדיק מבארדיטשוב ז"ל שהרב מוולעדניק בעת שהי' עדיין ילד הי' אצל הרב מבארדיטשוב ז"ל ובן אותו בלימודו והתפלפל עם הצדיק מבארדיטשוב ז"ל ולא רצה להודות על האמת ואמר לו הרב מברדיטשוב ז"ל לא, עדיין אתה נער ואין לך שכל ורח"ל יצא מהשכל ואח"כ כשהי' הר' מרדכי מטשערנוביל ז"ל בבארדיטשוב והלכו אתו אצלו שיעשה לו טוב לקח אותו בין כל העולם והעמיד אותו על חתיכת עץ האילן שעמד שם ואמר לו שיזמר לו איזה זמר של הרב הצדיק מברדיטשוב ז"ל (כי הרב מוולעדניק בילדותו הי' הרבה אצל הרה"צ מבארדיטשוב ז"ל וידע לנגן היטב כל הנגונים והזמירות שלו וכו') וזמר איזה זמר עד שפנים שלו נעשה עם זיעה והר' מרדכי מטשערנביל ז"ל קנח את פניו במטפחת ואמר: הרב מבארדיטשוב, תרחם עליו (בזה הלשון "בארדיטשובר רב האט אוף איהם רחמנות") (כי אז הי' כבר אחר פטירתו של הרב מבארדיטשוב ז"ל ) וכן אמר לו שינגן עוד איזה ניגון של הרב מבארדיטשוב ז"ל והי' ג"כ כנ"ל שקנח את פניו מזיעתו ואמר בארדיטשובער רב רחמו עליו וכן הי' כמה פעמים ואח"כ נתרפא.

פז
הרה"צ מבארדיטשוב ז"ל מאר (לענין הגאולה) שיכולים לומר תק"ע בשופר ואמר רבינו ז"ל מה שיכולים לומר, הלא יכולים לומר ג"כ תרחם וכו' (ובל"א "וואס יען קען זאגין אלא מאי מען קען זאגין תרחם"). ואמר ר' אברהם ז"ל שאמירה זו של רבינו ז"ל אינו פשוט ובוודאי מרומז איזה פקודה בשנה זו, ובשנה זו נתגלה התכלת ע"י הרב מראדזין (ועוד רמזים הי' לו לר"א ז"ל מרבינו ז"ל) ונעשה הרכבת לאומן שקודם הי' מוכרחין ליסע בטלטולים גדולים וכו', והתחיל לפעול בעולם ענין הציונות ליסע לארץ ישראל.

*****אמר המעתיק שמחה נ נח, יש כמה דעות כמה היו שני חייו של האי סבא קדישא ר' ישראל בער אודסר זצללה"ה, יש דעה אחד שהוא היה בן 114, ויש דעה אחד שהיה פחות ממאה, אבל הרבה פעמים הסבא אמר על עצמו (ונדפס בספר ישראל סבא) שהוא בן ק"ו שנים 106, וכיון שהסתלקותו מעולם הזה היה בח"י חשון תשנ"ה, לפי חשבון שהיה בן ק"ו שעכ"פ כולי עלמא צריכים להודות שמאיזה בחינה זה היה גילו, כי כך אמר בפירוש, יוצא שהסבא הקדוש נולד בשנת תרח"ם! ובזה לא צריכים לכל הדחוקים הנ"ל, כי שפיר י"ל מה שאמר רבינו ז"ל שיכולים לומר שהגאולה יהיה בשנת תרח"ם, כי כוון על לידת ישראל סבא זיעוכי"א.*******************

פח
והרב הק' מבארדיטשוב ז"ל היה לובש השטריימל בערב תשעה באב ומצפה ומחכה קרוב לצאת הכוכבים שיבא משיח שיצא לקראתו וכשהגיע ועדין לא בא היה משליך מעליו הבגדים הללו

אין תגובות: